אני אלכימאית. שנים שאני משחקת בשדות הקסם על גבול מה שקרוי: בלתי אפשרי. אני משחקת ותוהה, משחקת ומתווכחת, כיאה לבת של מורה ורואה חשבון... תמיד חשבתי שאני ממציאה, שאי אפשר, שהכל בראש שלי... כך חשבתי כשדיברתי עם מלאכים בילדותי ובכל זאת הייתי מוטרדת מנוכחותם איתי, שהרי יש הרבה אחרים שממש זקוקים,... כך חשבתי כשידעתי דברים או כשהרגשתי שכשאני מתרכזת במשהו, ריכוז מיוחד ומכשפי והדבר מתרחש. (לא יכול להיות שהכיש אותו נחש בגלל שקיללתי... לא אקלל יותר. לא יכול להיות שהמנוע של הספינה נשרף כי כעסתי על שהפליג בלעדי. לא יכול להיות. לא צריך להיסחף... אז למה האיש שלי אמר: הייתי צריך להניח שלא נצליח להפליג.....) באותם ימים ועוד הרבה אח"כ, לא גילו לי שיש דבר כזה 'אנרגיות', שיכול להיות שיש תקשורת רב מימדית, שיכול להיות שאני אמיתית למרות שאני קצת, איך לומר, קצת מוזרה...
כשהייתי קטנה נהגתי לבהות בחפצים כדי להזיז אותם. לא זוכרת שזזו אבל ניסיתי... הרבה פעמים ידעתי מי מתקשר, ידעתי מה אנשים חושבים (וגם הייתי לעיתים מניפולטיבית אך מלאה רגשי אשמה. הרגשתי מה עושות המניפולציות לאהובי וזה לא היה נעים. אחרי הכל אני נאורה ורוצה שיבחרו לבד, בתנאי שיבחרו מה שאני רוצה שיבחרו... הגיוני, נכון?) . ההתפתחות שלי כאדם גרמה לי בהדרגה לשחרר מניפולציות ובמקביל לשכלל את ארגז הכלים, כלי האלכימאית.
מה משמעות היותי אלכימאית? אלכימאית יוצרת מציאות, היא יכולה להעלים דברים שקיימים או ליצור דברים שלא היו קיימים קודם, אלכימאית היא בעיקר מגשימה ומלווה הגשמה בכל הרמות (פיזית, רגשית, מנטלית, רוחנית)...
סיפור?
למשל כשהייתי בצבא החלטתי שאני רוצה לעבוד בסרט. ראיתי מודעה של הסרט 'בלוז לחופש הגדול' סרט שהיה בתהליך ליהוק וחיפוש ניצבים. הורדתי את המודעה ושמתי על השולחן בחדרי. לא התקשרתי. התביישתי. כמה ימים אח"כ ניגש אלי אדם נחמד והתפתחה ביננו שיחה על שחקנים פוטנציאליים (כן הכרתי שחקנים מתקופת הלימודים ומהצבא) השיחה הסתיימה כש-רנן שור (מסתבר שזה האיש איתו דיברתי) מציע לי להיות - אחראית ניצבים ב'בלוז לחופש הגדול'. מה שאכן עשיתי במקביל לשירות הצבאי שלי (בתנאי שלא אהיה על הסט במדים ושאגיע למסדרים בצבא). דיל שכזה. המודעה מהעיתון היתה מונחת עדיין על השולחן כשחזרתי הביתה באותו היום. (נראה אתכם מאתרים אותי בסרט, באחד הימים החלפתי ניצבת שחיכתה מהבוקר ועד הצהריים ותורה עדיין לא הגיע. כך יצא ש'כיכבתי' בסרט בשיער שלא נצפה כמותו מאז.... ספרו לי אם גילתם אותי :)
סיפור נוסף?
לפני שנכנסתי לצבא שמעתי מבוגרת בית הספר שלי שמאוד נהנתה להיות פקידה בעיתון הצבאי 'במחנה'. זה מצא חן בעיני. כתבתי לצבא מכתב בו הסברתי למה זה התפקיד הכי מעולה בשבילי (נכון אולי יותר מרשים להיות כתבת צבאית, אבל בשביל זה הייתי צריכה להאמין בעצמי מספיק ולא האמנתי, אז הסתפקתי בחלום הפקידות ו'במחנה' נראה לי מקום מעולה להעביר בו את השירות). כמובן שהחיילת שראיינה אותי בסוף הטירונות לא התייחסה למכתב שלי ואני שכחתי ממנו. כשהשתחררתי, סידרתי את החדר שלי ומצאתי את המכתב. נדהמתי. את השליש האחרון לשירות שלי עשיתי כ-פקידה בבמחנה ומהר מאוד עברתי לכתוב (נכון שלא הערכתי אותי אבל הסתבר שלא באמת היתה סיבה לזה). לא זכרתי את המכתב ההוא עד שמצאתי אותו.
כך עובדת אלכימאית. היא מבקשת. היא רוצה. היא שמה המון אנרגיה ומניחה לזה. אמשיך לספר סיפורי אלכימיה ולהזמין אתכם לספר גם. יש לי סיפורים כאלו עם מטופלים שחייהם השתנו. יש לי סיפורים כאלו עם... בעצם עם כל חיי. היום אני יודעת שלהיות לידי מחולל שינוי אצל אנשים (ואני לא צריכה להתאמץ, רק להסכים להיות לידם), היום אני יודעת שאני מחוללת אלכימיה מעצם היותי. רואה את זה במפגשים קבוצתיים ואישיים ומסכימה יותר ויותר להיות האלכימאית שאני ולהעיר בסובבי את יכולות האלכימיה שלהם.
מה לגבי אבא ואמא - אה, הם אומרים שהכל קישקוש אבל.... לפעמים אני עובדת בהרצליה, במשרד של אבא ופעם סיפרתי להם שבתהליך איזון בית, הסרנו קללה מבית של מישהי. זה היה שבוע מיוחד בו עבדתי יומיים ברצף. כשהגעתי למחרת פגשה אותי אימי האהובה ודרשה בתוקף ש: "תנקי בבקשה את החדר כשאת מסיימת לעבוד" שאלתי למה היא מתכוונת והסתבר שהיא התכוונה לניקוי אנרגטי "כי אתמול סיפרת מה שסיפרת והיום אבא הגיע ולפתח דלתו היה חתול שחור מת..." צקחתי ונתתי הוראה: "כל אנרגיה זרה, הולכת אל האור, לעולם לא תחזור, עם הגנה לכל הנוכחים" תהליך זה מבית היוצר של דר' ג'ף לוין המורה הגדול שלי לאלכימיה ומפתח 'איזון חיים', מנקה את המרחב מכלמני אנרגיות שממש לא בא לנו עליהן. כשמצטרפת לזה פרוצדורה פיזית פשוטה... עשיתי. ניקיתי. בדקתי בבדיקת שריר וקיבלתי אישור:' המקום נקי'. חייכתי כששמעתי את אמא שלי צועקת לאבא שלי ש"הכל בסדר. נירית ניקתה..."
על קצה המזלג אציין את האלכימיה שבהובלת תנועה חברתית למען חופש הבחירה בלידה (נשים קוראות ללדת. זוכרים?) איך פרצנו לכנסת, נשים אמיצות וממוקדות מטרה, יצרנו קשרים עם עיתונאים וחוללנו שינוי (מהכיוון שלי ובאופן שאינו רשמי, היו גם מדיטציות ותפילות, דמיינתי מרכזי לידה נפתחים, דמיינתי נשים יולדות לידות נפלאות ואת רוב הדברים האלו עשיתי באופן אינטואיטיבי כי לא ידעתי שכך עובדת אלכימאית...),
האלכימיה איפשרה לפסטיבל הנשים שאקטי לגדול מ-300 נשים ל-800 כשהפכתי לאחת המובילות שלו ואח"כ להגיע לאלפיים... עוצמת ההגשמה שלי חזקה ואני מרגישה אותה ולומדת יותר ויותר להשתמש בה לטובתי ולטובת העולם.
לסיום מציעה לשאול את השאלה: 'מה אני יכולה להיות, לחולל, לאפשר, לברוא, שיעשה את חיי ואת העולם לטובים יותר'. זו שאלה של אלכימאים. לשאול ולהניח לתשובות לבוא (השאלה הזו מגיעה מגארי דאגלס מייסד 'תודעת אקסס', שגם הוא אלכימאי ענק ומכשיר אלכימאים.)
שואלת אתכם האם ומתי הרגשתם שאתם מחוללים? מזמנים מציאות? נעים במהירות האור כשהעולם לפעמים נשאר מאחור, פעור פה ולא יודע מה לעשות עם הקצב הזה? אני חטפתי על קצב ההגשמה שלי מול מציאות איטית ומפוחדת. אחת הגדילות שלי היתה כשהחלטתי לנוע בקצב שלי, בעוצמות שלי, עם כל היופי והיכולות שלי והאמון שהוא אני ולהפסיק ללכת על קצות האצבעות ליד אנשים שהייתי עבורם 'יותר מדי'... מזמינה לשדה שלי אנשים ש-מי שאני, זה בדיוק בדיוק, מה שהם רוצים ושמוכנים להיות לגמרי מי שהם. מזמנת אתכם לשדה האלכימיה כדי לברוא יחד עם מעל ומעבר, את החיים שאתם, שכולנו, ראויים ויכולים לחיות.
המשך יבוא
ובנתיים מה בבית הספר לאלכימאים?
מפגשים חד פעמיים לקהל הרחב -'גשר הזהב' בת"א ובויתקין והנושא הפעם -זוגיות,
סדנת הכשרה למטפלי על - בודיספין רפואת תדרים (שלושה ימים יחד איתי, איתור חסימות, שיחרורן, יצירת מציאות חדשה, ריפוי כאב, קבלת מידע מהגוף, עבודה עם כרטיסי וורטקס ויצירת ניסים)
סדנת מגע וכלי חשיבה חדשה לכל המשפחה - אקסס בארס (מעולה לקוסמים מתחילים, מעולה לשחרור מתחים, מעולה להעלות חיוכים ולאפשר לבני זוג לטפל זה בזו ולילדים לטפל אחד בשני ובהורים. מאוד פשוטה ומעצימה)
מיניות ולהיות - סדנת עשרה מפגשים שאני מנחה יחד עם אלינור כהן בן דב, המהממת בנושא החזרת הסמכות לעונג לידינו. סדנאות נוספות נמצאות בתהליך התגבשות. מוזמנים לקפוץ למי האלכימיה ולחגוג איתי 054-6968702
כשהייתי קטנה נהגתי לבהות בחפצים כדי להזיז אותם. לא זוכרת שזזו אבל ניסיתי... הרבה פעמים ידעתי מי מתקשר, ידעתי מה אנשים חושבים (וגם הייתי לעיתים מניפולטיבית אך מלאה רגשי אשמה. הרגשתי מה עושות המניפולציות לאהובי וזה לא היה נעים. אחרי הכל אני נאורה ורוצה שיבחרו לבד, בתנאי שיבחרו מה שאני רוצה שיבחרו... הגיוני, נכון?) . ההתפתחות שלי כאדם גרמה לי בהדרגה לשחרר מניפולציות ובמקביל לשכלל את ארגז הכלים, כלי האלכימאית.
מה משמעות היותי אלכימאית? אלכימאית יוצרת מציאות, היא יכולה להעלים דברים שקיימים או ליצור דברים שלא היו קיימים קודם, אלכימאית היא בעיקר מגשימה ומלווה הגשמה בכל הרמות (פיזית, רגשית, מנטלית, רוחנית)...
סיפור?
למשל כשהייתי בצבא החלטתי שאני רוצה לעבוד בסרט. ראיתי מודעה של הסרט 'בלוז לחופש הגדול' סרט שהיה בתהליך ליהוק וחיפוש ניצבים. הורדתי את המודעה ושמתי על השולחן בחדרי. לא התקשרתי. התביישתי. כמה ימים אח"כ ניגש אלי אדם נחמד והתפתחה ביננו שיחה על שחקנים פוטנציאליים (כן הכרתי שחקנים מתקופת הלימודים ומהצבא) השיחה הסתיימה כש-רנן שור (מסתבר שזה האיש איתו דיברתי) מציע לי להיות - אחראית ניצבים ב'בלוז לחופש הגדול'. מה שאכן עשיתי במקביל לשירות הצבאי שלי (בתנאי שלא אהיה על הסט במדים ושאגיע למסדרים בצבא). דיל שכזה. המודעה מהעיתון היתה מונחת עדיין על השולחן כשחזרתי הביתה באותו היום. (נראה אתכם מאתרים אותי בסרט, באחד הימים החלפתי ניצבת שחיכתה מהבוקר ועד הצהריים ותורה עדיין לא הגיע. כך יצא ש'כיכבתי' בסרט בשיער שלא נצפה כמותו מאז.... ספרו לי אם גילתם אותי :)
סיפור נוסף?
לפני שנכנסתי לצבא שמעתי מבוגרת בית הספר שלי שמאוד נהנתה להיות פקידה בעיתון הצבאי 'במחנה'. זה מצא חן בעיני. כתבתי לצבא מכתב בו הסברתי למה זה התפקיד הכי מעולה בשבילי (נכון אולי יותר מרשים להיות כתבת צבאית, אבל בשביל זה הייתי צריכה להאמין בעצמי מספיק ולא האמנתי, אז הסתפקתי בחלום הפקידות ו'במחנה' נראה לי מקום מעולה להעביר בו את השירות). כמובן שהחיילת שראיינה אותי בסוף הטירונות לא התייחסה למכתב שלי ואני שכחתי ממנו. כשהשתחררתי, סידרתי את החדר שלי ומצאתי את המכתב. נדהמתי. את השליש האחרון לשירות שלי עשיתי כ-פקידה בבמחנה ומהר מאוד עברתי לכתוב (נכון שלא הערכתי אותי אבל הסתבר שלא באמת היתה סיבה לזה). לא זכרתי את המכתב ההוא עד שמצאתי אותו.
כך עובדת אלכימאית. היא מבקשת. היא רוצה. היא שמה המון אנרגיה ומניחה לזה. אמשיך לספר סיפורי אלכימיה ולהזמין אתכם לספר גם. יש לי סיפורים כאלו עם מטופלים שחייהם השתנו. יש לי סיפורים כאלו עם... בעצם עם כל חיי. היום אני יודעת שלהיות לידי מחולל שינוי אצל אנשים (ואני לא צריכה להתאמץ, רק להסכים להיות לידם), היום אני יודעת שאני מחוללת אלכימיה מעצם היותי. רואה את זה במפגשים קבוצתיים ואישיים ומסכימה יותר ויותר להיות האלכימאית שאני ולהעיר בסובבי את יכולות האלכימיה שלהם.
מה לגבי אבא ואמא - אה, הם אומרים שהכל קישקוש אבל.... לפעמים אני עובדת בהרצליה, במשרד של אבא ופעם סיפרתי להם שבתהליך איזון בית, הסרנו קללה מבית של מישהי. זה היה שבוע מיוחד בו עבדתי יומיים ברצף. כשהגעתי למחרת פגשה אותי אימי האהובה ודרשה בתוקף ש: "תנקי בבקשה את החדר כשאת מסיימת לעבוד" שאלתי למה היא מתכוונת והסתבר שהיא התכוונה לניקוי אנרגטי "כי אתמול סיפרת מה שסיפרת והיום אבא הגיע ולפתח דלתו היה חתול שחור מת..." צקחתי ונתתי הוראה: "כל אנרגיה זרה, הולכת אל האור, לעולם לא תחזור, עם הגנה לכל הנוכחים" תהליך זה מבית היוצר של דר' ג'ף לוין המורה הגדול שלי לאלכימיה ומפתח 'איזון חיים', מנקה את המרחב מכלמני אנרגיות שממש לא בא לנו עליהן. כשמצטרפת לזה פרוצדורה פיזית פשוטה... עשיתי. ניקיתי. בדקתי בבדיקת שריר וקיבלתי אישור:' המקום נקי'. חייכתי כששמעתי את אמא שלי צועקת לאבא שלי ש"הכל בסדר. נירית ניקתה..."
על קצה המזלג אציין את האלכימיה שבהובלת תנועה חברתית למען חופש הבחירה בלידה (נשים קוראות ללדת. זוכרים?) איך פרצנו לכנסת, נשים אמיצות וממוקדות מטרה, יצרנו קשרים עם עיתונאים וחוללנו שינוי (מהכיוון שלי ובאופן שאינו רשמי, היו גם מדיטציות ותפילות, דמיינתי מרכזי לידה נפתחים, דמיינתי נשים יולדות לידות נפלאות ואת רוב הדברים האלו עשיתי באופן אינטואיטיבי כי לא ידעתי שכך עובדת אלכימאית...),
האלכימיה איפשרה לפסטיבל הנשים שאקטי לגדול מ-300 נשים ל-800 כשהפכתי לאחת המובילות שלו ואח"כ להגיע לאלפיים... עוצמת ההגשמה שלי חזקה ואני מרגישה אותה ולומדת יותר ויותר להשתמש בה לטובתי ולטובת העולם.
לסיום מציעה לשאול את השאלה: 'מה אני יכולה להיות, לחולל, לאפשר, לברוא, שיעשה את חיי ואת העולם לטובים יותר'. זו שאלה של אלכימאים. לשאול ולהניח לתשובות לבוא (השאלה הזו מגיעה מגארי דאגלס מייסד 'תודעת אקסס', שגם הוא אלכימאי ענק ומכשיר אלכימאים.)
שואלת אתכם האם ומתי הרגשתם שאתם מחוללים? מזמנים מציאות? נעים במהירות האור כשהעולם לפעמים נשאר מאחור, פעור פה ולא יודע מה לעשות עם הקצב הזה? אני חטפתי על קצב ההגשמה שלי מול מציאות איטית ומפוחדת. אחת הגדילות שלי היתה כשהחלטתי לנוע בקצב שלי, בעוצמות שלי, עם כל היופי והיכולות שלי והאמון שהוא אני ולהפסיק ללכת על קצות האצבעות ליד אנשים שהייתי עבורם 'יותר מדי'... מזמינה לשדה שלי אנשים ש-מי שאני, זה בדיוק בדיוק, מה שהם רוצים ושמוכנים להיות לגמרי מי שהם. מזמנת אתכם לשדה האלכימיה כדי לברוא יחד עם מעל ומעבר, את החיים שאתם, שכולנו, ראויים ויכולים לחיות.
המשך יבוא
ובנתיים מה בבית הספר לאלכימאים?
מפגשים חד פעמיים לקהל הרחב -'גשר הזהב' בת"א ובויתקין והנושא הפעם -זוגיות,
סדנת הכשרה למטפלי על - בודיספין רפואת תדרים (שלושה ימים יחד איתי, איתור חסימות, שיחרורן, יצירת מציאות חדשה, ריפוי כאב, קבלת מידע מהגוף, עבודה עם כרטיסי וורטקס ויצירת ניסים)
סדנת מגע וכלי חשיבה חדשה לכל המשפחה - אקסס בארס (מעולה לקוסמים מתחילים, מעולה לשחרור מתחים, מעולה להעלות חיוכים ולאפשר לבני זוג לטפל זה בזו ולילדים לטפל אחד בשני ובהורים. מאוד פשוטה ומעצימה)
מיניות ולהיות - סדנת עשרה מפגשים שאני מנחה יחד עם אלינור כהן בן דב, המהממת בנושא החזרת הסמכות לעונג לידינו. סדנאות נוספות נמצאות בתהליך התגבשות. מוזמנים לקפוץ למי האלכימיה ולחגוג איתי 054-6968702
  |   |
RSS Feed
