מפגשי איזון - בראשון עולים כעס והאשמה. אנחנו מגיעים לזיכרון מגיל ארבע. הגננת חווה. היא כעסה והילדה שלנו נבהלה. 'כנראה עשיתי משהו רע' חשבה לעצמה. גדלה כשהיא פוחדת מכעס ומרגישה אשמה. 'צריך לעשות כל מה שאפשר כדי שלא יכעסו עלי' אמרה לעצמה. בהיותה בוגרת גרמה לילדיה לשקר לבעלה כי 'הוא היה רושף וזה היה מפחיד' לימים באו אליה בהאשמה על שגרמה להם לשקר. דפוס שהתגלגל מילדות וכמו שאנחנו מציינים תמיד- כשאת פוחדת ממשהו, את מביאה אותו אלייך. שחררנו את האשמה, ההתמכרות לאשמה, הפחד מהכעס.... הרגשות האלו הסתתרו בחומת הלב ומערכת המין. שחרור חשוב.

ואתמול מה? אתמול התחלנו מהמילה פשע. 'מה קרה? מה הפשע?' שאלתי. הסתבר שיש לה מערכת יחסים חדשה עם בחור שצעיר ממנה בשש שנים. 'כל יום אני אומרת די, כבר אני מפסיקה... ולא מצליחה'. ראינו שוב את אשמתה של הילדה. היא ספגה צווי עשי ואל תעשי מהחברה וכך במקום ליהנות כל יום מהתקשורת הזו שמתרחשת, הרגישה רק יותר ויותר אשמה, יותר ויותר לא נושמת. בחרנו בנוכחות וזרימה. היה צבע כתום שבא למלא את הבטן בחום והייתה אחות נהדרת שלקחה את אחותה לצד, להתבודד קצת ולהסכים להיות נוכחת עם מה שמתרחש. שחררנו אשמה ומחשבות על העתיד. 'האם כתבת חזון לזוגיות שלך?' שאלתי '"כן.' ענתה 'והוא ממש בדיוק, רק שכחתי לכתוב מה הגיל שלו'. צחקנו. בהחלט כדאי לדייק בחזון וכרגע שווה פשוט להיות בתוך הקשר וליהנות ממנו, משוחררות מהשיפוט.

בסשן השני עלתה בחור מיואשת. קיבלנו התעלות על דפוסים משפחתיים ועלו פחד מאנשים ופאניקה (עם הפאניקה הופיעו גם דיכאון, תסכול, חוסר החלטיות ולהיות מובנת מאליה). בשבועיים האחרונים החליטה הבחורה שאין לה זוגיות והיא משלימה עם זה ודי. ליבה כאב על ההכרה וההרגשה שלא תהיה לה לעולם זוגיות. הגענו לגיל 4 גם כאן. מיד הגיע בכי. הבית קטן. שני חדרים. שלושה ילדים ישנים בחדר אחד וההורים בחדר השני. הילדה ישנה בפרוזדור ליד חדר ההורים. שמונה בערב. אבא רוצה ללכת לעבודה ואמא לא מאפשרת לו. הם רבים. צורחים. הילדה שומעת. היא מאבדת אמון בחיים. מאבדת אמון באלוהים (כי אבא ואמא הם אלוהים ואם עליהם אי אפשר לסמוך אז על מי. אלוהים משתולל. אין הגיון להתנהלות שלו....). מלאך מגיעה אל הילדה ומציעה לה לבחור מציאות רגשית אחרת. 'איך אפשר?' היא שואלת 'לא הייתי מספיק בוגרת כדי לבחור'. 'נכון, ' אומר המלאך ' אבל זמן הוא רק עניין של רגש ועכשיו אנחנו בגיל ארבע וגם עם יכולת לבחור. מה את בוחרת?' והיא בחרה להרגיש בטוחה ומוגנת. יצרה סביב עצמה הילה חזקה ביותר של אור שלא אפשרה לאלימות של ההורים להיכנס פנימה.

שחררנו את הדפוס המשפחתי של היסטריה והסתרה, את הפחד מאנשים ואת הפחד והצפייה שייתהפכו עלי כל רגע. שחררנו יאוש וקורבנות. ניקינו קבצים מתיקיות במוח. ראינו שהרגשות יושבים גם על חומת הלב ופינינו אותם משם. אח"כ התבקשה להעצים את הילדה. נתנה לה כוח וראתה אותה בתוך שמש זורחת. אז נכנסה הילדה לתוך הגוף הבוגר וגדלה בתוכו מחוזקת. הדפוס החדש היה של שקט וזריחה. 'אני יכולה לשנות את המציאות החיצונית מתוך המציאות הפנימית שלי' פתאום הבינה את המשמעות של המשפט הזה 'כל כך שקט בתוכי פתאום.' זזנו שנה קדימה בזמן והשקט נשאר. יצאה זורחת. משימה לכולם, לייצר אינטראקציות עם אנשים - נשים וגברים, להתחדש, להתרגש, לאפשר חיים. לשאול מה אפשרי ומה טוב מזה. לנשום ולהיות בנוכחות. 

תכנות המחשב האנושי אפשרי עבורנו ומציע לנו שינוי עמוק במציאות חיינו הפנימית והחיצונית. זוהי הזמנה להצטרף למפגשים בארץ וכן להצטרף לסדנאות עומק משנות מציאות בחול - בקרוב - בקוסטה ריקה
ובכרתים - כאן. פרטים נוספים ומידע - רינתיה - 0549879686