סדנא יעילה וידידותית לשיפור תפקודי מוח - תרגילי קינסיולוגיה יישומית +
איזון קבוצתי בשיטת Life Alignment
קבוצה מתגבשת. להרשמה: 054-6968702
עדויות של משתתפות:
דקלה חצב ילין:
נירית תודה!!! היה נפלא.
לא יודעת אם את זוכרת אבל דיברתי על שיחת טלפון ספציפית- יצרתי קשר עם האיש שאיתו אני מנסה לתקשר כבר מספר חודשים וקבענו את קיום השיחה להיום בלילה. העוצמות מבפנים עשו את העבודה.
ניבה חצב ורונר כתבה בפייסבוק:
אני חוזרת כרגע מסדנא קצרה אבל מדויקת, מעניינת ופרקטית שהנושא שלה הוא איזון המוחֿ. למעשה למדנו תרגילים ומשחקים איך להפיק ולהגדיל את התנובה המוחית שלנו, איך להתמודד במצבי לחץ, איך להרגיע את הגוף כאשר הוא במצב של מבחן או לחץ ותרגילים יומיומיים לפתח את המוח ולהניב ממנו יותר.
הסדנא נערכה אצל נירית שפירא המדהימה בכפר ויתקין. אני חושבת שמה שקיבלתי היום יעזור לי ולמשפחתי לעוד שנים קדימה.
אני ממש ממליצה על הסדנא- היא כלי לכל אדם ואפילו למטפלים שבינינו, אבל בעיקר לנו ההורים. ללמוד כלים לחשיבה נכונה, להרגעה שלנו ושל הילדים ולהוציא מעצמנו את המיטב.
מומלץ מומלץ מומלץ.
רציתי גם להוסיף, שהבן שלי חזר עם מצב רוח קשה ובעזרת תרגיל שלמדתי עכשיו מנירית, הוא השתחרר והרגיש שמחה.. אז המון תודה.. זה מאד חשוב לנו בחיינו. אני חוזרת שוב, נירית שפירא, אפשר למצוא אותה בפייסבוק.. יש בשבוע הבא ביום חמישי את הסדנא שוב בערב.
אל תוותרו לעצמכם, תפיקו מהמתנה הזאת את המירב, שהיא נותנת.
דקלה חצב ילין:
נירית תודה!!! היה נפלא.
לא יודעת אם את זוכרת אבל דיברתי על שיחת טלפון ספציפית- יצרתי קשר עם האיש שאיתו אני מנסה לתקשר כבר מספר חודשים וקבענו את קיום השיחה להיום בלילה. העוצמות מבפנים עשו את העבודה.
ניבה חצב ורונר כתבה בפייסבוק:
אני חוזרת כרגע מסדנא קצרה אבל מדויקת, מעניינת ופרקטית שהנושא שלה הוא איזון המוחֿ. למעשה למדנו תרגילים ומשחקים איך להפיק ולהגדיל את התנובה המוחית שלנו, איך להתמודד במצבי לחץ, איך להרגיע את הגוף כאשר הוא במצב של מבחן או לחץ ותרגילים יומיומיים לפתח את המוח ולהניב ממנו יותר.
הסדנא נערכה אצל נירית שפירא המדהימה בכפר ויתקין. אני חושבת שמה שקיבלתי היום יעזור לי ולמשפחתי לעוד שנים קדימה.
אני ממש ממליצה על הסדנא- היא כלי לכל אדם ואפילו למטפלים שבינינו, אבל בעיקר לנו ההורים. ללמוד כלים לחשיבה נכונה, להרגעה שלנו ושל הילדים ולהוציא מעצמנו את המיטב.
מומלץ מומלץ מומלץ.
רציתי גם להוסיף, שהבן שלי חזר עם מצב רוח קשה ובעזרת תרגיל שלמדתי עכשיו מנירית, הוא השתחרר והרגיש שמחה.. אז המון תודה.. זה מאד חשוב לנו בחיינו. אני חוזרת שוב, נירית שפירא, אפשר למצוא אותה בפייסבוק.. יש בשבוע הבא ביום חמישי את הסדנא שוב בערב.
אל תוותרו לעצמכם, תפיקו מהמתנה הזאת את המירב, שהיא נותנת.
מתח מהו? - מה קורה כשאנו במתח? (מאמר מאת עדנה שפירא "שילובים" 04-8768404)
באופן תיאורטי, כל דבר המותיר בנו ולוּ את הרושם הקל ביותר וגורם לנו לעבד מידע חדש, ממגע ידו של תינוק ועד לתאונת דרכים, יכול לעורר בנו מתח. חתונה או זכייה בלוטו יכולים להיות מלחיצים (ובכל זאת נעימים מאד) לא פחות מפיטורין או מגירושין. הפילטר הרגשי באמצעותו אנו תופסים את האירוע הוא המתייג את האירוע כטוב, רע או נייטרלי וקובע את עוצמת ההשפעה שלו.
הלחץ עצמו, אם כן, איננו האויב. למעשה, גירוי חושי הוא "מהטובים", כיוון שהוא מביא ללמידה ולהנחה של קשרים עצביים משופרים במוח ובגוף. תגובת לחץ בלתי-פתורה, היא אותה מצוקה "מהרעים", המביאה לקצרים בתקשורת החשמלית התקינה של הגוף. היא נגרמת עקב מנגנוני התמודדות לא מתאימים בתגובה למכשולים (גורמי מתח) בהם אנו נתקלים בחיי היום יום.
כאשר אנו במתח, המוח והגוף שולחים פקודות הגורמות לשינויים כימיים וחשמליים במעגלים המחזוריים בגופנו. האינטגרציה במוח מתערערת ומתחולל בלבול של מסרים בגוף. אנרגיה מאיזורי המוח של המוח הגדול, האיזור האחראי על החשיבה, עשויה להיחסם, התקשורת בין חצאי המוח הימני והשמאלי עשויה להתנתק ואיברי חישה (עין, אוזן וכדומה), עשויים באופן בלתי רצוני "להיכבות". אנו עוברים לדפוס שמטרתו הישרדות, החוסם את הגישה למוח ולחושים הלא דומיננטיים. אנו מתקשים לחשוב ולעשות בו זמנית. הכל דורש מאמץ רב יותר ורמות המתח עולות ועולות. עלינו לשחרר את האנרגיה התקועה הזו ולחדש את התקשורת, כדי לשלב מחדש את מערכת המוח-גוף שלנו ולפעול היטב.
כיצד אנו כולאים רגש בתוך הגוף הפיזי
איך שאנו מרגישים, איך שאנו חושבים ואיך שאנו מתנהגים– כל אלה מתאחדים ומתמזגים אל תוך הווייתנו הפיזית. כדי לטפל ברגשות שליליים
עזים כגון פחד, עלינו להבין כיצד משפיע קשר זה על תפיסותינו את אירועי החיים.
האירועים כשלעצמם הם נייטרלים. אולם, כשאנו חווים אירוע, אנו מסננים אותו דרך התפיסות המנטאליות האישיות שלנו ואז צובעים אותו במשמעות וברגש, כחלק מהתגובה הפנימית שלנו. למשל: אנו הולכים במורד הרחוב וכלב חושף שיניים ונוהם מזנק לעברנו. אנו חשים סכנה. הלב מתחיל לדפוק ואנו חווים פחד. או למשל: אנו מהלכים ברחוב ומכונית עוברת משמיעה קול פיצוץ מהמפלט (backfire). רפלקס האזעקה המולד מופעל ועל המוח מוטל לפרש את ההתראה– "האם אני נתון בסכנה?". לכן תגובתנו היא:"האם יכול להיות שזו יריית רובה?", "האם זו התקפה?" וכל המעגלים העצביים מפגיזים בעת ובעונה אחת עם הישמע קול הפיצוץ– העמדה המדויקת של גופנו, השרירים הלוקחים חלק בעניין, כיוון העיניים ובמיוחד הרגשות שאנו חשים– כל אלו 'נצרבים' אל תוך הזיכרון התאי.
לא משנה אם הכלב נעצר ומתחיל ללקק לנו את כף היד או שהמכונית חולפת לה בדרכה הלאה. מאותו רגע ואילך, בכל פעם שאנו במצב דומה, אנו מפעילים מערכת שלמה של תגובות, שהייתה חלק מתגובת ההישרדות שלנו באותו רגע התחלתי. מאוחר יותר, כאשר אנו משתמשים באותו רצף של שרירים, מביטים לאותו כיוון, חווים אירוע דומה או חשים אותו הרגש, אנו צפויים להפעיל את כל ה"ערכה" המוטמעת הזו. לאחר מכן נתקשה להבין מדוע לפתע פתאום אנו מרגישים מתוחים, מצב רוחנו משתנה, איננו יכולים לחשוב באופן בהיר או שיש לנו כאב גב.
אנו חווים את מה שנכנה "הינעלות במעגל חסום" (Stuck Circuit Lock).
נוכל לבטא זאת בנוסחה פשוטה:
אירוע + תפיסה + רגש עז = הינעלות במעגל חסום- איננו מגיבים רק למתח של אותו הרגע. אנו מפעילים זיכרון-תאי של חוויות עבר דומות, המכוסות באותו מוח על-ידי אותם אתרים של קולטני הגוף. וכך עובד הזיכרון: אנחנו הננו סכום כל חוויות החיים (טובות ורעות), שעם כל חזרה על תגובה שלנו, צרבו עמוק יותר את התגובות ההתנהגותיות שלנו מן העבר אל תוך המעגלים המחזוריים של מוח-גוף.
תוצרי הלוואי של תהליך זה עשויים להיות (1) מחסום מנטאלי, דעה מוגבלת– "אני לא אוהב כלבים" או "חיות הן מלוכלכות" (2) מחסום רגשי, התקפי חרדה- "אני שונא ומפחד מכלבים, חיות, ההולכים במורד הרחוב, תנועה פתאומית לכיווני" (3) מחסום גופני- כאבי ראש, כאבי גב, שרירים מתוחים.
אנו עשויים לחוות אחד מסוגי החסימות או כל השלושה גם יחד.
אנו עשויים לחוות גם נעילות חיוביות– אירוע משמח, בתוספת רגש חיובי יובילו להשקפת עולם חיובית ולביטחון. לעתים הדבר ייצר ציפיות ואופטימיות שאינן מציאותיות. נעילות מעגלים יכולות, אם כן, להופיע כדפוסים רגשיים, הן חיוביים והן שליליים, שיש לזהותם וללמוד מחדש באותו האופן, על מנת לאפשר לנו להתמודד בבהירות ובתבונה עם ההווה מבלי לצבוע אותו באופן בלתי מציאותי בצבעי העבר.
מדוע כדאי לשים לב לגוף?
1. היות וכאדם הגוף הוא כלי העבודה הכי משמעותי וברור שיש לי. הגוף יכול לשמש אותי לצורך חידוד תשומת הלב לחיים (לאנשים, לסביבה, לעצמי).
2. מפני שהוא שם (על משקל: לטפס על ההרים כי הם שם): הגוף נמצא איתנו בכל מה שנעשה, מטוב ועד רע. כל הרגל ודפוס התנהגותי יקבלו ביטוי בגוף. מתח יבוא עם כיווץ, התרגשות עם פרפורים, רגיעה עם הרפיה ועוד.
3. מפני שהגוף יכול להפוך למעין ”כלא“ שמקבע בתוכו הרגלים ודפוסי חשיבה (“הסורגים“ יתבטאו כנוקשות ביציבה, סימפטומים כרוניים כמו מיגרנה וקשיי עיכול וכו‘). מצד שני, היציאה מהכלא אפשרית בעזרתו של הגוף, היכול ללמוד איך לעבור גבולות.
4. כי גוף = מציאות: הגוף מאפשר לי את המפגש הכי ברור ואמיתי עם החיים. לגוף אין חוכמות, כשכואב לו אין מקום לשאלות, כשנעים לו, זה ברור.
5. מפני שהגוף הוא ”תלמיד“: לא סתם אומרים שאף-פעם לא שוכחים איך לרכב על אופניים- הגוף ”זוכר“ הכול. הגוף מאפשר לי למידה חווייתית ותחושתית שאינן נמחקות בקלות.
6. היות ואני זה הגוף והגוף זה אני: תחשבו על זה, גם אם ישימו אותי בצינוק, עדיין הרכוש החומרי האמיתי והיחידי שלי יהיה הגוף שלי. באמצעות ”רכוש“ זה אני יכול לגעת ולהרגיש מגוון שלם של תחושות שיוצרות את מי שאני.
7. משום שעבודה עם הגוף מאפשרת לנו להתחיל ממה שיש: אפשר לקרוא את כל הספרים שבעולם, אפשר ללמוד על כל הנימים, העצבים והגידים בגוף אבל זה פשוט יותר לשכב במקום שקט ולהקשיב לגוף. אם נוספת תשומת-לב, הלמידה יכולה להיות מאוד משמעותית.
באופן תיאורטי, כל דבר המותיר בנו ולוּ את הרושם הקל ביותר וגורם לנו לעבד מידע חדש, ממגע ידו של תינוק ועד לתאונת דרכים, יכול לעורר בנו מתח. חתונה או זכייה בלוטו יכולים להיות מלחיצים (ובכל זאת נעימים מאד) לא פחות מפיטורין או מגירושין. הפילטר הרגשי באמצעותו אנו תופסים את האירוע הוא המתייג את האירוע כטוב, רע או נייטרלי וקובע את עוצמת ההשפעה שלו.
הלחץ עצמו, אם כן, איננו האויב. למעשה, גירוי חושי הוא "מהטובים", כיוון שהוא מביא ללמידה ולהנחה של קשרים עצביים משופרים במוח ובגוף. תגובת לחץ בלתי-פתורה, היא אותה מצוקה "מהרעים", המביאה לקצרים בתקשורת החשמלית התקינה של הגוף. היא נגרמת עקב מנגנוני התמודדות לא מתאימים בתגובה למכשולים (גורמי מתח) בהם אנו נתקלים בחיי היום יום.
כאשר אנו במתח, המוח והגוף שולחים פקודות הגורמות לשינויים כימיים וחשמליים במעגלים המחזוריים בגופנו. האינטגרציה במוח מתערערת ומתחולל בלבול של מסרים בגוף. אנרגיה מאיזורי המוח של המוח הגדול, האיזור האחראי על החשיבה, עשויה להיחסם, התקשורת בין חצאי המוח הימני והשמאלי עשויה להתנתק ואיברי חישה (עין, אוזן וכדומה), עשויים באופן בלתי רצוני "להיכבות". אנו עוברים לדפוס שמטרתו הישרדות, החוסם את הגישה למוח ולחושים הלא דומיננטיים. אנו מתקשים לחשוב ולעשות בו זמנית. הכל דורש מאמץ רב יותר ורמות המתח עולות ועולות. עלינו לשחרר את האנרגיה התקועה הזו ולחדש את התקשורת, כדי לשלב מחדש את מערכת המוח-גוף שלנו ולפעול היטב.
כיצד אנו כולאים רגש בתוך הגוף הפיזי
איך שאנו מרגישים, איך שאנו חושבים ואיך שאנו מתנהגים– כל אלה מתאחדים ומתמזגים אל תוך הווייתנו הפיזית. כדי לטפל ברגשות שליליים
עזים כגון פחד, עלינו להבין כיצד משפיע קשר זה על תפיסותינו את אירועי החיים.
האירועים כשלעצמם הם נייטרלים. אולם, כשאנו חווים אירוע, אנו מסננים אותו דרך התפיסות המנטאליות האישיות שלנו ואז צובעים אותו במשמעות וברגש, כחלק מהתגובה הפנימית שלנו. למשל: אנו הולכים במורד הרחוב וכלב חושף שיניים ונוהם מזנק לעברנו. אנו חשים סכנה. הלב מתחיל לדפוק ואנו חווים פחד. או למשל: אנו מהלכים ברחוב ומכונית עוברת משמיעה קול פיצוץ מהמפלט (backfire). רפלקס האזעקה המולד מופעל ועל המוח מוטל לפרש את ההתראה– "האם אני נתון בסכנה?". לכן תגובתנו היא:"האם יכול להיות שזו יריית רובה?", "האם זו התקפה?" וכל המעגלים העצביים מפגיזים בעת ובעונה אחת עם הישמע קול הפיצוץ– העמדה המדויקת של גופנו, השרירים הלוקחים חלק בעניין, כיוון העיניים ובמיוחד הרגשות שאנו חשים– כל אלו 'נצרבים' אל תוך הזיכרון התאי.
לא משנה אם הכלב נעצר ומתחיל ללקק לנו את כף היד או שהמכונית חולפת לה בדרכה הלאה. מאותו רגע ואילך, בכל פעם שאנו במצב דומה, אנו מפעילים מערכת שלמה של תגובות, שהייתה חלק מתגובת ההישרדות שלנו באותו רגע התחלתי. מאוחר יותר, כאשר אנו משתמשים באותו רצף של שרירים, מביטים לאותו כיוון, חווים אירוע דומה או חשים אותו הרגש, אנו צפויים להפעיל את כל ה"ערכה" המוטמעת הזו. לאחר מכן נתקשה להבין מדוע לפתע פתאום אנו מרגישים מתוחים, מצב רוחנו משתנה, איננו יכולים לחשוב באופן בהיר או שיש לנו כאב גב.
אנו חווים את מה שנכנה "הינעלות במעגל חסום" (Stuck Circuit Lock).
נוכל לבטא זאת בנוסחה פשוטה:
אירוע + תפיסה + רגש עז = הינעלות במעגל חסום- איננו מגיבים רק למתח של אותו הרגע. אנו מפעילים זיכרון-תאי של חוויות עבר דומות, המכוסות באותו מוח על-ידי אותם אתרים של קולטני הגוף. וכך עובד הזיכרון: אנחנו הננו סכום כל חוויות החיים (טובות ורעות), שעם כל חזרה על תגובה שלנו, צרבו עמוק יותר את התגובות ההתנהגותיות שלנו מן העבר אל תוך המעגלים המחזוריים של מוח-גוף.
תוצרי הלוואי של תהליך זה עשויים להיות (1) מחסום מנטאלי, דעה מוגבלת– "אני לא אוהב כלבים" או "חיות הן מלוכלכות" (2) מחסום רגשי, התקפי חרדה- "אני שונא ומפחד מכלבים, חיות, ההולכים במורד הרחוב, תנועה פתאומית לכיווני" (3) מחסום גופני- כאבי ראש, כאבי גב, שרירים מתוחים.
אנו עשויים לחוות אחד מסוגי החסימות או כל השלושה גם יחד.
אנו עשויים לחוות גם נעילות חיוביות– אירוע משמח, בתוספת רגש חיובי יובילו להשקפת עולם חיובית ולביטחון. לעתים הדבר ייצר ציפיות ואופטימיות שאינן מציאותיות. נעילות מעגלים יכולות, אם כן, להופיע כדפוסים רגשיים, הן חיוביים והן שליליים, שיש לזהותם וללמוד מחדש באותו האופן, על מנת לאפשר לנו להתמודד בבהירות ובתבונה עם ההווה מבלי לצבוע אותו באופן בלתי מציאותי בצבעי העבר.
מדוע כדאי לשים לב לגוף?
1. היות וכאדם הגוף הוא כלי העבודה הכי משמעותי וברור שיש לי. הגוף יכול לשמש אותי לצורך חידוד תשומת הלב לחיים (לאנשים, לסביבה, לעצמי).
2. מפני שהוא שם (על משקל: לטפס על ההרים כי הם שם): הגוף נמצא איתנו בכל מה שנעשה, מטוב ועד רע. כל הרגל ודפוס התנהגותי יקבלו ביטוי בגוף. מתח יבוא עם כיווץ, התרגשות עם פרפורים, רגיעה עם הרפיה ועוד.
3. מפני שהגוף יכול להפוך למעין ”כלא“ שמקבע בתוכו הרגלים ודפוסי חשיבה (“הסורגים“ יתבטאו כנוקשות ביציבה, סימפטומים כרוניים כמו מיגרנה וקשיי עיכול וכו‘). מצד שני, היציאה מהכלא אפשרית בעזרתו של הגוף, היכול ללמוד איך לעבור גבולות.
4. כי גוף = מציאות: הגוף מאפשר לי את המפגש הכי ברור ואמיתי עם החיים. לגוף אין חוכמות, כשכואב לו אין מקום לשאלות, כשנעים לו, זה ברור.
5. מפני שהגוף הוא ”תלמיד“: לא סתם אומרים שאף-פעם לא שוכחים איך לרכב על אופניים- הגוף ”זוכר“ הכול. הגוף מאפשר לי למידה חווייתית ותחושתית שאינן נמחקות בקלות.
6. היות ואני זה הגוף והגוף זה אני: תחשבו על זה, גם אם ישימו אותי בצינוק, עדיין הרכוש החומרי האמיתי והיחידי שלי יהיה הגוף שלי. באמצעות ”רכוש“ זה אני יכול לגעת ולהרגיש מגוון שלם של תחושות שיוצרות את מי שאני.
7. משום שעבודה עם הגוף מאפשרת לנו להתחיל ממה שיש: אפשר לקרוא את כל הספרים שבעולם, אפשר ללמוד על כל הנימים, העצבים והגידים בגוף אבל זה פשוט יותר לשכב במקום שקט ולהקשיב לגוף. אם נוספת תשומת-לב, הלמידה יכולה להיות מאוד משמעותית.
