מתחילה בלהודות שפעלתי מתוך כעס לא ברור וגם לא אופייני.
ממש מתנצלת על האופן בו התבטאתי.
נכון שהייתה לזה היסטוריה ואולי זו התקופה
ואולי צריכה הייתי ליצור שינוי משמעותי בסדר השבועי שלנו
ולמצוא מחוזות חדשים…
ובעצם כשאני חושבת על זה, לצערי, העתקתי: העתקתי שדה אלים.
זה לא נותן תוקף להתנהגות הכועסת שלי
וכן יוצר אצלי בהירות ואני מבינה שהשעון תיקתק
וחיכה לרגע שאגיב, כי למעשה חוסר הנוחות שלי נמשך כבר הרבה זמן.

ניכנס באמצע הסיפור ותחילתה של הדרמה הנוכחית:
מישהי שאני אוהבת ובעצם אני אחראית על הגעתה
אל מרחב בו מתקיימת פעילות שאני אוהבת, כותבת לי:
ניראה לי שההוא, לא רוצה שאגיע לפעילות שהוא מעביר.

והנה הטקסט שעבר בניהם כלשונו:

"הי הי, במקרה יש מקום היום? בודקת"
"הי
תשמעי, אני יכול בהחלט לקבל שמישהו לא מתעניין במהות המפגשים,
כפי שאני מנסה להביא.
אבל כשמישהו מתעלם מגבולות המרחב, כל פעם,
זה מפריע לי להנחות ומפריע לשאר הקבוצה ועם זה אני לא מסתדר"

[11:38, 29.1.2023] היא 🤷🏻‍♀️. מה את מבינה מזה

[11:39, 29.1.2023] Nirit Shapira: יש מצב שדיברת במהלך המפגש?

[11:40, 29.1.2023] היא: לדעתי ממש כיבדתי את ההנחיות שלו....

[11:42, 29.1.2023] Nirit Shapira: תתעקשי איתו. זה לא אמיתי…
(מסתבר שטעיתי, פשוט לא נראה לי הגיוני)

[13:07, 29.1.2023] ....היא מצרפת לי את הדיאלוג עם ההוא שממשיך:

" אני מאוד נהנית ל.... ונראה לי שאני מכבדת את ההנחיה. לא מבינה למה אתה מתכוון."

(עובר זמן והוא לא מגיב)

"רוצה לענות לי?"

הוא עונה:" כתבתי לך את העניין הכללי והשתדלתי להיות מנומס ומכבד.
נשאיר זאת כך."

והיא שואלת אותי: מה את מבינה מהתגובה שלו?

[13:08, 29.1.2023] Nirit Shapira: אצרף אותך לקבוצה שיש בה עוד מהקבועים
ושיהיה ברור לו שזה לא מקובל

[13:08, 29.1.2023] בהתכתבות הבאה היא שואלת אותו:
"שזה אומר שתמכור לי כרטיסיה?"

היא כותבת לי: כתב לי:
לא🙃

[13:09, 29.1.2023] Nirit Shapira: אני בשוק.
אדבר איתו ועם עוד חברי קבוצה....

[13:09, 29.1.2023] היא: 2023...

"לא יודעת אם כבר מתחשק לי עכשיו"

[13:21, 29.1.2023] "היא: התגובה די הזויה...."
[13:22, 29.1.2023] Nirit Shapira: "כן, כמו ה'דיאלוג' איתי בזמנו"

[13:23, 29.1.2023] היא: "תכלס.... אבל אז, זה  כאילו נפלט לו.
עכשיו, הוא ממש כתב את זה, זה לא כמו להגיד בלהט הרגע."

[13:24, 29.1.2023] היא:" חשבתי לצלם את המסך ולמחוק את השם....
ואז החלטתי פשוט לעזוב את זה" 

[13:24, 29.1.2023] Nirit Shapira: "תקשורת רגשית אפס.  כן צריך לעשות משהו"

[13:24, 29.1.2023] היא: 🤷🏻‍♀️

ואז כתבתי לו במיידי:

[14:30, 29.1.2023] Nirit Shapira: "    היא אהובתי. רגע לפני שאני עושה רעידת אדמה,
מבקשת שתקיים איתה דיאלוג ולא תדחה אותה.
היא אחת מאהובותי ואדם נפלא. חוסר כבוד אמרת? מי לא מכבד?

אני מודעת למגבלותיך ועל כן נושמת עמוק
ומבקשת שתבדוק מהו כבוד ואיך לכבד את האנשים
שבוחרים להגיע אל המרחב שלך. תודה"

התכוונתי ברעידת אדמה בעיקר לשתף את החברים בהתנהלות הזו.
שיידעו שכל אחד מהם צפוי להדחה במידה ולא עמד בכללים.

המאסטרו התקשר: "אומר לי שהוא לא יכול להנחות כשיש מישהו
שלא סופר אותו או רואה אותו... זה המצב.
לא באתי אליה בטענות. אמרתי שאני לא יכול להנחות בצורה הזו.
זה הכי בסיסי. יש מספיק מקומות כמו שלי.
אני לא יכול להנחות כשהיא נמצאת. היו עוד שביקשתי מהם לא להגיע"

אמר שזה בינו לבינה. זהו. אמרתי שלא רק בינו לבינה,

הרגשתי את הלגיטמציה מחר לסלק עוד אנשים ואולי אותי ואולי...

בערתי יום שלם.

בערב של אותו היום היה דיאלוג בקבוצה שבה ציינו הנוכחות
שהן שמחות לבוא אל מרחביו במפגש הקרוב. 
כתבתי שאנחנו גם נהיה שם (כך חשבתי בתמימות)
אבל שאני כועסת על המאסטרו ולא נעים לי.

שאלו מה, אמרתי שאכתוב למי שרוצה לדעת ועברתי לפרטי.
אין ספק שלא הייתי צריכה לכתוב בקבוצה. בערתי.

הרגשתי שאין הקשבה ושזה לא תקין ומכעיס.

למחרת התקשר ולא יכולתי לענות כי טיפלתי.

[9:41, 31.1.2023]  הי נירית, התקשרתי, תחזרי אלי בבקשה.
נצטרך לשוחח על "רעידת האדמה" שכתבת לי עליה

[10:57, 31.1.2023] Nirit Shapira: אנסה בצהריים. מטפלת

[17:47, 31.1.2023] Nirit Shapira: בשש מסיימת ונראה לי
שאתה צריך להתכונן למפגש.
נדבר מחר, אם בכלל יש על מה.
שיהיה ערב מצויין עם אנשים שמכבדים. [2:09, 1.2.2023]

(למה כתבתי ,אם בכלל יש על מה? לא יודעת.
למחרת כשראיתי מה כתבתי, תהיתי מי כתב את זה ועדיין,
זה מה שכתבתי. לא גאה במשפט הזה. ואולי, אולי היתה שם ידיעה...)

המאסטרו כתב בבוקר: "אם את לא חושבת שיש על מה לדבר 
אעשה זאת בכתב: המשפט שכתבת לי: "רגע לפני שאני עושה רעידת אדמה"
הוא איום. איום אישי כלפי. איום מתועד.
לכן החזרתי לך את כל יתרת הכרטיסיות שלא נוצלו: 540 ₪.
שהם 600 ₪ פחות חיוב אחד על מפגש 24.1.23,
ההחזר כולל כמובן את 2 המקומות למפגש מחר 2.2.23.
כלומר אינכם רשומים למחר.
צר לי שערן נקלע לעניין שאני מעריך שלא קשור אליו".

[7:49, 1.2.2023] Nirit Shapira "זה בעיקר אומר שכעסתי מאוד.
בנתיים קצת נרגעתי למרות שאני עדיין כועסת ומשתפת בכעס שלי.
אני מזמינה את ההיא, מדי שבוע להצטרף אל המרחב שלנו.
זמינה אנשים לבוא להיות איתנו.
מבחינתי זו גם אחריות שלי לזה שהם יקבלו יחס מכבד
ולא יקבלו דחייה.
כדי לשחרר מישהו מהמרחב שלך נחוצה,
להרגשתי, תקשורת מקדימה ונחוץ דיאלוג.
לא מה שמרגיש שרירותי ומכאיב.  

הייתי איתה בשלבי הדיאלוג איתך כשאני אומרת לה,
מה פיתאום, המאסטרו לא דוחה אותך.
כנראה דיברת במפגש... והיא עונה לי, לא. לא יודעת..
וממשיך עד שהיה ברור שאתה אומר באמת, לא.

זה היה לא מכבד. לקחתי את זה מאוד קשה.
בדיוק כאילו אמרת לי, לא. 
מצד שני, אני אוהבת את המפגשים שלנו
וממש הצטערתי שכך התנהלת.
בקיצור התכוונתי ועודני מתכוונת להציף את הנושא,
זו רעידת האדמה שלי ולא במרכאות.
עדיין הייתי שמחה להמשיך ול... יחד
וככל הנראה אמשיך לכעוס עד שארגע.
אם גם אתה יכול לכעוס עלי ובכל זאת לאפשר לנו ל...,
אשמח שכך יהיה. אם לא, נגלה מחוזות חדשים, בצער"

[8:28, 1.2.2023] Nirit Shapira: אשמח לדבר אחרי עשר מטפלת

[9:39, 1.2.2023] Nirit Shapira: סיימתי לטפל כרגע. אשמח לדבר

הוא מסרב לשוחח ורק כותב לי:

[11:12, 1.2.2023] אני לא מתכוון להיות בכוננות רעידת אדמה במפגשים.
ויש מליון מקומות אחרים לבלות בהם.
אנא גבי את הביט ששלחתי."

כדי לסבר אוזן ולב היינו במרחבים שיצר כשש שנים לערך. מי סופר… 

[11:28, 1.2.2023] Nirit Shapira:
"אתה צודק ואני טועה, אוקי, טועה בלומר שאין על מה לדבר.
רעידת האדמה היא קודם כל בתוכי. אני מרגישה אחריות
לעויינות מולה כי כשאמרת לי מול כל הקבוצה 'תסתמי',
הייתה זו ההיא ששאלה אותי, מה אמור לקרות ועניתי לה.
הרגשתי ששם סימנת אותה.
אני זו שמבקשת ממנה שתגיע
ואני עדיין כועסת על הדרך שבה הדחייה התבצעה.
יש צורך בנהלים ברורים שידועים לקבוצה שלך
לגבי הדרך בה אתה פועל, רגע לפני שאתה מרים כרטיס אדום.

להוציא אותנו מהקבוצה, זה עושה רעידת אדמה.
לאפשר לי לכעוס ולאפשר לך לכעוס, זה חלק מהחיים.

אז אתה צודק והייתי צריכה להיות מתונה יותר
אבל זה פתח את הפצע הישן שעדיין שם.

אני אוהבת את מרחבי הפעילות שלנו ומודה עליהם.
אני יכולה להיות שם גם אם אני כועסת עליך
והכעס מן הסתם יתפוגג עם הזמן.

מבקשת ממך סליחה אם נפגעת ממני.
אני עדיין מאוד אוהבת את המרחב
ולא הייתי רוצה לשחררו מחיי ומחיינו.

שוב סליחה. בבקשה אפשר לזה להדהד
ולשנות את הגזרה,
בדיוק כפי שאיפשרתי אני,
אחרי תקרית 'תסתמי'.
כל טוב"

[11:59, 1.2.2023] הוא: מהמעט שאני מכיר את חברתך,
היא אדם טוב ושמח.
מההרבה שאני מכיר אותך, לא קל לך איתי,
ואת מרבה לציין לי את מוגבלויותיי.
את ערן אני אוהב מאוד מאוד.
כל זה לא קשור למפגשים.
ההנחיות המעטות נאמרות 7 פעמים בתחילת המפגש.
יש דברים שפשוט לא יכולים לקרות שם מבחינתי.
בטח לא איומים,
אם הכוונה פה ללכלך על המפגשים/עלי בכל מיני פורומים,
או כל כוונה אחרת. זה כבר עניין משפטי.
מכאן נמשיך כ"א בדרכו.
זה הדבר הנכון וכנראה היחידי."

[12:06, 1.2.2023] Nirit Shapira: היא אדם נהדר...
אני אוהבת את המפגשים שלנו ולא מלכלכת עליהם,
כן משתפת בחוויה של הדחייה והדה לגיטמציה לאיך שזה נעשה.
זה לא על המפגש.
אני כועסת עלייך. בהחלט.
לא נוח לי עם הנזיפות והנוקשות.
בהחלט.
לא נוח עם זה שאתה גוזר עכשיו
על ערן גזירה מבלי לשתף אותו או אפילו להתייעץ איתו.
זה כן.
עדיין מבקשת שתנשום ותסכים להמשיך לכעוס עלי ולהיות איתי ואיתנו.
זהו. רק מניחה ומשחררת

[17:50, 1.2.2023] Nirit Shapira: שואלת שוב,
האם תחזור בך מהביטול ולו כי ערן ראוי לזה?
אני מוכנה להמשיך לכעוס ולהיות במרחב ושתכעס עלי ועדיין נהיה יחד.
מסמך הסכמות נחוץ, עם הרוקדים והעולם. מה אומר?"

כמובן שלא קיבלתי תשובה. דיברתי עם האהובה
והיא החליטה לכתוב לו ולבקש שישנה עמדתו.
על דעת עצמה.

"צלצלתי.
הוא כנראה מסנן אותי.

שלחתי את זה:

הי 
מה שלומך?
הייתי מעדיפה שיחה על טקסט... אולי בכל זאת אנסה אותך שוב.

בכל מקרה, מבינה שבגללי, נפל פור על ערן ונירית.
בהחלט עצוב לי לשמוע על זה.
אני יכולה להבין שאתה לא מסתדר עם הפרעת הקשב שלי -
והלוואי והיית משאיר פתח גם לשכמותי, אבל לא על זה אני כאן.
ערן ונירית חברים טובים, קרובים וותיקים.
הבנתי שנירית נסחפה עם התגובה שלה בענייני,
ועדיין, יהיה משמח לדעת שכמבוגרים,
אנחנו יוצרים גשרים ומצליחים לחצות תהומות.
כל מרחב, הוא מיקרוקוסמוס.
אם לא נצליח ליצור את הגשר כאן,
במקום של אהבה, שמחה וחופש,
איך תראה החברה שלנו, איך יהיה שלום?
מה אתה אומר?
תוכל לקחת צעד אחורה?


------

נראה אם ואיך יגיב"

המענה שלו אליה סוגר יפה את הסאגה:

"הי...,
אכן הפרשייה הזו יצאה מפרופורציה.
אין לי דבר אישי נגדך,
אבל כאמור, מי שלא שם לב שהוא מפריע למפגש,
פעם אחר פעם,
עלי להפסיק את זה.

עניין נירית ממש לא "בגללך".
נעשה כאן איום מפורש עלי ועל פרנסתי,
ואם הוא יתממש זה בכלל יהיה עניין משפטי.

וחזרה למציאות:
יש המון מקומות להיות בהם, ברבים מהם אפשר לעשות מה שרוצים.
אנא שחררי ושחררו אותי מכל השיחות וההודעות האלו.
זה כבר בגדר הטרדה."

ובכן. מדוע ביקשתי שיחזור בו: כי אנחנו איתו שנים וכי האנשים במרחב, טובים בעיני.
הייתי מוכנה גם להתנצל לצורך זה, אבל האטימות והאלימות הם מציאות קבועה ויציבה.
ביטלתי את הביט. מודה לו על שהוא עוזר לי להניע את פעילות התנועה
שביקשתי להניע כבר זמן רב.
במבט לאחור קלטתי שהייתי במרחב שלו בדריכות שמחכה לנזיפה,
לי או לאחרים סביבי, כשאני מתרצת ללא סוף את הנזיפות,
בהפרעת הקשב שלו ונותנת לגיטמציה לאלימות.

גיליתי שמדי פעם הוא שולח הודעות ווצטאפ נוזפות
למי שהוא מגדיר כ'לא מכבד',
הבנתי שיש עוד אנשים שזכו להרחקה.
זה מצער וחולה בעיני.

צר לי על ההרחקה שנכפתה עלי
ממרחב של אנשים שאני אוהבת והפכו למשפחה.
מזל שלפחות את עבודתו הוא עושה נאמנה
ומייצר מרחבים דינאמיים וממושמעים…

מקווה שאפגוש את האהובים עלי במרחבים בריאים יותר.
מאחלת לכולם התפתחות והתפקחות נעימה.
ימים מבורכים