אמרתם: "נו תמשיכי - אנחנו רוצים לשמוע עוד, להיזכר שזה אפשרי". אז הנה עוד סיפורים: בת תשע. משם בערך אני זוכרת. מתחבאת מתחת לשמיכה. יש לי מלאך פרטי. שששש. אל תגלו לאף אחד. הוא מגיע לבדוק שהכל בסדר איתי. אני, מצד אחד מאוד מרוצה ומצד שני קצת לא נעים לי, כי אחרי הכל אני די בסדר ויש בעולם כל כך הרבה שזקוקים למלאכים. בהמשך חיי המשכתי להרגיש כך כשמלאכים הופיעו בדרכי. הם הופיעו בדמויות שונות, לרוב דמויי אדם ותמיד היו במקום הנכון ובזמן הנכון והלכו איתי או הלכתי איתם בדרך...
כשהייתי בתיכון סיפרתי אגדה על פעם מזמן, אז הייתי פיה, אם הפיות ויום אחד החלטנו לקפוץ לעולם בני האדם כדי ללמוד דברים והבטחנו זו לזו להיאסף... זה היה סיפור שסיפרתי לעצמי ומקסימום לאפרת שנכנסה לחיי בכיתה י' והייתה הפיה הפרטית שלי.
היא כמובן התנגדה ואמרה שהיא בכלל לא כזו אבל לי זה לא שינה: "תאמרי מה שאת רוצה: את בשבילי פיה". באחד הימים התקשרה אלי בהתרגשות וסיפרה לי ששכנה שלה, מתקשרת, (אז עוד ממש לא ידעו מה פירוש המילה) סיפרה לאמא שלה ש-אפרת הייתה פיה בראשית ההתחלות (כנראה שיש הגדרה כזו למקום שבו התחילו הזמנים)... חייכתי. באותם ימים אספתי פיות מחופשות לבנות אדם, הייתי רואה אותן לכמה דקות ומיד נקשרו נפשותינו כאילו אנחנו מכירות מימים ימימה (כאילו?). עם זאת בתוך הזמן שכחתי שהגדרתי את עצמי כ-פיה וחשבתי שאני די מכשפה. "הן כל כך רחוקות מהאדמה" חשבתי. "אני יותר מקורקעת, אז אני מניחה שהמקור שלי אחר".. ואז יום אחד התחילה עצם להתפתח בצורה מוזרה, בחיבור שבין האמה (האצבע המרכזית) ביד שמאל, לכף היד. היה שם זיז בולט שלא הבנתי את פישרו. בסוף אותו שבוע ביקרתי את אפרת ואמרתי לה: "אל תשאלי (ככה דיברו אז בישראל) מה קורה לי ביד" והיא באמת לא שאלה רק הניפה את יד שמאל שלה ואמרה גם אצלי זה קורה" שאלתי:"מה?" בפליאה רבה ונענתי בטבעיות גדולה: "גדל לי זיז בחיבור שבין האמה לכף היד" "מה?" לרגע הצטערתי על שאני לא מיקרה נדיר ויחיד במינו, אבל רגע אחר כך חייכתי שוב ואמרתי לה: "מעניין למה שתינו..." הזיז שלה היה גדול פי שלוש משלי והסתבר שהוא שם כבר חודשיים בערך... אפרת המליצה להחזיק אבן קלצייט ירוקה כי אמרו לה שזה טוב לעצמות ושתינו הפכנו למחזיקות... שבועים חלפו. אפרת הגיעה להתארח אצלי (לרגע נדמה שנפגשנו המון. אני ממש לא זוכרת את זה כך, למרות שזה די נחמד). עם הגיעה עוד לפני שהספקנו לבחון את התפתחויות הזיז האחרונות, צילצל הטלפון ועל הקו הייתה מיכל. עוד אחת מהפיות המובהקות שאספתי " אל תשאלי" אמרתי שוב, עם רצון עמוק שתשאל: "צמח לי משהו ביד" ומהצד השני של הקו שמעתי את מיכל שואלת:" ביד שמאל בחיבור שבין האמה וכף היד?" אישרתי כמובן, העלתי את אפרת לקו וגילינו שמיכל מסתובבת כבר חודש עם הזיז המסתורי הזה ולא יודעת מה פישרו. השתיים היו הפיות שלי ואני החוט המקשר ביניהן. מיד התקשרתי ליעל, פיה נוספת ולא הופתעתי לשמוע שגם אצלה צמח זיז בכף היד. הזיזים נעלמו בהדרגה. שלי ראשון ושל אפרת אחרון. עד היום אני תוהה האם סיפור הזיזים נועד להבהיר לי שגם אני פיה ולא רק מכשפה והאם אני ראויה לכזה מאמץ והשקעה של עולמות של מעלה ושל הפיות שכאן? נו טוב. אז גם אני פיה ולכן אין זה פלא שדניאל שלי שהיא בת שתיים עשרה וחצי כבר (איך שהזמן טסססס) היא "הפיה הכחולה" או שיש לה "פיה כחולה" ובכל מקרה היא לגמרי מאותגרת עם החיים בגוף ובהבנת השפה המקובלת כאן על כוכב לכת ארץ. נכון לנובמבר 2015 אנחנו בשלבי הלחנה של אלבום היזכרות מופלא שהיא נושאת ומספרת דרכו איך זה להיות שונה. ביום שלישי השבוע, הייתי באולפן ושמעתי ובכיתי והתרגשתי והודתי על הזכות ליצור כאן ועכשיו יצירות מעולמות של מעלה...
מאז למדה דניאל לדבר היא מספרת לנו על התגלמויותיה כפיה, על הצבעים של כנפי הפיות שמזהים את מינן ועל עולמן העשיר והמיוחד. פעם החלטתי לכתוב את הסיפורים והיא סיפרה לי סיפור לידה אחד ואז אחר ואז אחר. בסוף אמרתי לה: "די. מה זה, כמה סיפורים את מספרת" והילדה ענתה: "אמא, פשוט הייתי הרבה פעמים פיה והסיפורים מתבלבלים לי". פיה או לא, כשעשינו לה אבחון מטעמי אתגר ההשתלבות שלה בעולמנו, זכתה הילדה לסיוע למרות שהסעיף האיבחוני היה ערטילאי, אחת הסיבות לזה הייתה שכשנשאלה אם יש פיות אמרה: "ברור שיש ולפעמים הן עושות לי בווו". פיות שובבות. לכם יש פיות? כשהייתם ילדים ראיתם אותן? כשאתם מטיילים בטבע אתם שומעים אותן. תפקחו עיניים ואזניים ולב, מי יודע, אולי תוכלו לראות אותנו. אנחנו כאן. בנתיים מצרפת תזכורת לשירים מתוך האלבום המתגבש של דניאל וכמובן אירועים קרובים במרחב האהבה שלי. מוזמנים
כשהייתי בתיכון סיפרתי אגדה על פעם מזמן, אז הייתי פיה, אם הפיות ויום אחד החלטנו לקפוץ לעולם בני האדם כדי ללמוד דברים והבטחנו זו לזו להיאסף... זה היה סיפור שסיפרתי לעצמי ומקסימום לאפרת שנכנסה לחיי בכיתה י' והייתה הפיה הפרטית שלי.
היא כמובן התנגדה ואמרה שהיא בכלל לא כזו אבל לי זה לא שינה: "תאמרי מה שאת רוצה: את בשבילי פיה". באחד הימים התקשרה אלי בהתרגשות וסיפרה לי ששכנה שלה, מתקשרת, (אז עוד ממש לא ידעו מה פירוש המילה) סיפרה לאמא שלה ש-אפרת הייתה פיה בראשית ההתחלות (כנראה שיש הגדרה כזו למקום שבו התחילו הזמנים)... חייכתי. באותם ימים אספתי פיות מחופשות לבנות אדם, הייתי רואה אותן לכמה דקות ומיד נקשרו נפשותינו כאילו אנחנו מכירות מימים ימימה (כאילו?). עם זאת בתוך הזמן שכחתי שהגדרתי את עצמי כ-פיה וחשבתי שאני די מכשפה. "הן כל כך רחוקות מהאדמה" חשבתי. "אני יותר מקורקעת, אז אני מניחה שהמקור שלי אחר".. ואז יום אחד התחילה עצם להתפתח בצורה מוזרה, בחיבור שבין האמה (האצבע המרכזית) ביד שמאל, לכף היד. היה שם זיז בולט שלא הבנתי את פישרו. בסוף אותו שבוע ביקרתי את אפרת ואמרתי לה: "אל תשאלי (ככה דיברו אז בישראל) מה קורה לי ביד" והיא באמת לא שאלה רק הניפה את יד שמאל שלה ואמרה גם אצלי זה קורה" שאלתי:"מה?" בפליאה רבה ונענתי בטבעיות גדולה: "גדל לי זיז בחיבור שבין האמה לכף היד" "מה?" לרגע הצטערתי על שאני לא מיקרה נדיר ויחיד במינו, אבל רגע אחר כך חייכתי שוב ואמרתי לה: "מעניין למה שתינו..." הזיז שלה היה גדול פי שלוש משלי והסתבר שהוא שם כבר חודשיים בערך... אפרת המליצה להחזיק אבן קלצייט ירוקה כי אמרו לה שזה טוב לעצמות ושתינו הפכנו למחזיקות... שבועים חלפו. אפרת הגיעה להתארח אצלי (לרגע נדמה שנפגשנו המון. אני ממש לא זוכרת את זה כך, למרות שזה די נחמד). עם הגיעה עוד לפני שהספקנו לבחון את התפתחויות הזיז האחרונות, צילצל הטלפון ועל הקו הייתה מיכל. עוד אחת מהפיות המובהקות שאספתי " אל תשאלי" אמרתי שוב, עם רצון עמוק שתשאל: "צמח לי משהו ביד" ומהצד השני של הקו שמעתי את מיכל שואלת:" ביד שמאל בחיבור שבין האמה וכף היד?" אישרתי כמובן, העלתי את אפרת לקו וגילינו שמיכל מסתובבת כבר חודש עם הזיז המסתורי הזה ולא יודעת מה פישרו. השתיים היו הפיות שלי ואני החוט המקשר ביניהן. מיד התקשרתי ליעל, פיה נוספת ולא הופתעתי לשמוע שגם אצלה צמח זיז בכף היד. הזיזים נעלמו בהדרגה. שלי ראשון ושל אפרת אחרון. עד היום אני תוהה האם סיפור הזיזים נועד להבהיר לי שגם אני פיה ולא רק מכשפה והאם אני ראויה לכזה מאמץ והשקעה של עולמות של מעלה ושל הפיות שכאן? נו טוב. אז גם אני פיה ולכן אין זה פלא שדניאל שלי שהיא בת שתיים עשרה וחצי כבר (איך שהזמן טסססס) היא "הפיה הכחולה" או שיש לה "פיה כחולה" ובכל מקרה היא לגמרי מאותגרת עם החיים בגוף ובהבנת השפה המקובלת כאן על כוכב לכת ארץ. נכון לנובמבר 2015 אנחנו בשלבי הלחנה של אלבום היזכרות מופלא שהיא נושאת ומספרת דרכו איך זה להיות שונה. ביום שלישי השבוע, הייתי באולפן ושמעתי ובכיתי והתרגשתי והודתי על הזכות ליצור כאן ועכשיו יצירות מעולמות של מעלה...
מאז למדה דניאל לדבר היא מספרת לנו על התגלמויותיה כפיה, על הצבעים של כנפי הפיות שמזהים את מינן ועל עולמן העשיר והמיוחד. פעם החלטתי לכתוב את הסיפורים והיא סיפרה לי סיפור לידה אחד ואז אחר ואז אחר. בסוף אמרתי לה: "די. מה זה, כמה סיפורים את מספרת" והילדה ענתה: "אמא, פשוט הייתי הרבה פעמים פיה והסיפורים מתבלבלים לי". פיה או לא, כשעשינו לה אבחון מטעמי אתגר ההשתלבות שלה בעולמנו, זכתה הילדה לסיוע למרות שהסעיף האיבחוני היה ערטילאי, אחת הסיבות לזה הייתה שכשנשאלה אם יש פיות אמרה: "ברור שיש ולפעמים הן עושות לי בווו". פיות שובבות. לכם יש פיות? כשהייתם ילדים ראיתם אותן? כשאתם מטיילים בטבע אתם שומעים אותן. תפקחו עיניים ואזניים ולב, מי יודע, אולי תוכלו לראות אותנו. אנחנו כאן. בנתיים מצרפת תזכורת לשירים מתוך האלבום המתגבש של דניאל וכמובן אירועים קרובים במרחב האהבה שלי. מוזמנים
| אקסס בארס -קסם בקצות האצבעות - שמונה שעות חוויתיות מתאימות לכל בני המשפחה (נו טוב מגיל שמתאים לשבת ושרוצים ויכולים גם לקבל וגם לתת). מאפשר לשדרג את חיינו, להרגיע את מחשבתנו ולשמח את ליבנו - יום שהוא חגיגה ושמהדהד הרבה אחרי שחלף - רוכשים כלי טיפולי פשוט ועוצמתי ודרך חשיבה חדשה ומשחררת. בקיצור חגיגה יום שלישי ה17.11 ב12:00-20:00, יום שבת ה5.12 מ9:30-17:30 וכן לפי הזמנה לקבוצות של כ10 אנשים  | בודיספין (שלב ראשון ל'איזון חיים') שישי-ראשון 27-29.11- שלושה ימים של רפואת תדרים מתקדמת ועתידנית - לאנשים שרוצים להיות מטפלים - לאמהות שרוצות להבין מה עובר על הילדים - להבין, להתחבר ולשנות - השיטה מאפשרת ריפוי מהיר ולעיתים גם מיידי והסדנא עצמה היא חגיגה לנשמה - קיראו כאן משובים של תלמידות ומטפלות וכאן מידע על הסדנא - התקשרו 054-6968702 ואימרו "כן"  |
| מיניות ולהיות - לנשים שמוכנות לעבוד עם המיניות שלהן ולהחזיר לעצמן את העוצמות, הנוכחות והיכולת להתענג - מתנה לעצמנו וכלים לעבודה עם אחרות. סדנא משנה חיים - ערב שלישי או בוקר שני אחת לשבועיים. לפרטים: 054-6968702 וכן כאן  | גשר הזהב - סדנא של שלוש שעות - מוצ"ש בתל אביב - תהליכי עומק ושיחרורים - לגברים ולנשים שמוכנים לשינוי - הפעם בנושא סיפוק פרטים נוספים: כאן  |
RSS Feed
