    | שאקטי, חגיגת הנשיות הגדולה בישראל, הייתה החגיגה של חיי. התאהבתי בה מהפעם הראשונה אליה הגעתי עם תינוקת בת שלושה חודשים, כנציגה של 'נשים קוראות ללדת למען חופש בחירה בלידה'... היו אז 150 נשים באשראם במדבר וחזון של רפיק יוזם השאקטי לחבר את הנשים עם הגברים שיצאו למיני פסטיבל לצידן... איך נהניתי. הרגשתי בבית. עבורי הייתה זו חוויית גן עדן שהלכה והתעצמה מפסטיבל לפסטיבל, אי הכוהנות של אבלון התגבש מול עיני למציאות ובקושי הסכמתי לחזור הביתה.... מאז זרמו מים רבים. הייתי אחראית על מתחם גופנפש בשאקטי 4 ואח"כ מלווה רוחנית של הפסטיבל ולבסוף מנהלת התוכן והאירועים המרכזיים ואחת המובילות שלו. נשמתי שאקטי. חלמתי שאקטי. התמסרתי לגמרי. כל אישה שחלפה לידי קיבלה את הפלאייר של שאקטי כי ברור היה לי שעל כולנו להיות שם. הייתי גאה להיות אני, בשאקטי ואפילו התפטרתי מעבודתי כמנהלת בדיאדה כיוון שהחווייה העוצמתית של שאקטי הייתה כל כך חזקה עבורי עד שלא רציתי משהו אחר. רק את זה. למדתי עם השאקטי להחזיק אנרגיה, לעשות אהבה עם הנשים שבאו אל המרחב, כתבתי שירי העצמה שהשתלבו בטקסים והייתי אחת עם השאקטי. היו זמנים בהם הייתי לשאקטי. אני והיא אחת... עם שאקטי למדתי מהי שותפות נשית וחוללתי באהבה רבה יחד עם איילה ארגמן לוי חכמת השבט הרואה לתוך הלבבות ומחזיקת ההפקה, עם מרינה וו"לך החולמת הגדולה, אשת הכספים והשיווק ועם תמר ענבר שעל הדיקדוקים, הדיוקים והתוכן. היינו לארבע אמהות השאקטי והגינו בה יומם ולייל. בשנים האחרונות מבנה השותפות שהוביל את השאקטי טולטל. ימיו הגיעו אל סופם. המשכתי לחפש מקום לשאקטי ואפילו נשים שיובילו במקומנו (למרות שעיני דמעו בכל שיחה שבחנה אפשרות שכזו). לא נמצאו מובילות חדשות וגם לא מקום חדש ומדויק. רק אחת ליום יומיים שאלה על ציר הזמן שלי בפייסבוק. "מתי שאקטי? יש שאקטי השנה? אוכל להנחות בשאקטי השנה?" ואני קוראת ונושמת עמוק ותוהה מה יהיה. היא עדיין כל כך חיה בי והשֵירות פועם בי בעוצמה - שֵירות הבריאה הבריאה והעוצמתית. אני סוגרת עיניים ורואה שוב ושוב את טקסי השאקטי שמתקיימים במרחב ללא זמן, כשאנחנו מסכימות לפתוח את ליבנו, לפגוש את הכאבים שלנו בכנות וגם לבחור בחירות חדשות. רוקעות ברגליים, מתופפות, שרות, נושמות, נפגשות, מתחברות אל האור שעובר דרכנו ומזכיר לכולנו שאנחנו רשת של אור, רשת תומכת ומאפשרת שחרור ובחירה מייטיבה... באחרונה הבנתי שהשאקטי שלי פועמת בטקסים ושאת הטקסים אנחנו יכולות לחולל כאן ועכשיו (ללא קשר להפקת ענק ולאנרגיה הרבה שנדרשה להפקה). אני ואת ואנחנו מוזמנות להתכנס, להניח במרכז את רצוננו וברכותנו לעצמנו ולאדמה הזו שאנחנו בשירותה ולבחור יחד חיים. כל כך יותר קל לעשות זאת יחד. הטקסים מופיעים לי בחלומות, הפעימה מהדהדת אל אדמה ושמיים, ההתכנסות יחד במרחב טהור ומכוון לטוב הגבוה שלנו, היא מתנה לכל אחת מאיתנו וכל אחת מאיתנו נותנת בירכתה להגשמה של חברותֵיה. יחד אנחנו יוצרות מרחב משותף שיש בו אותנטיות ואהבה, יצירתיות יודעת לב ונינוחות בוראת - כך אני מזמינה אותנו לברוא שימחה - ההנחיה תוביל אותנו בכל מפגש ומתנותנו ישתלבו לחגיגת בריאה גדולה. אני רואה את המרחב הטיקסי הולך וגדל, הולך וגדל וכולנו לומדות את שפת הטקס וזו את זו... ברגע הנכון יוזמנו גם הגברים לחולל בשפת הבריאה שלנו. גן העדן יתרחב וישתלב בחיינו ונוכל לתמוך זו בזו גם דרך ווטסאפ ופייסבוק כפי שלא היה נגיש לנו בשאקטי. מרחב בריאה חדש. ומה עם הפסטיבל את שואלת? לא יודעת. יודעת שנדע ברגע הנכון ואולי כולנו, כל המעגל הזה שיתכנס אל הטקס יברא את שאקטי הבאה יחד. אני מזמינה אותנו לגלות |
 |  |
מה עוד מתרחש במרחב שלי בקרוב:
 |  |
 |  |
RSS Feed
