גן העדן זה כאן

הכשרת בודיספין -  רפואת תדרים
 4-6/9 טקסי שאקטי עשינו שימוש במבחן השרירים ובלוחות עם רשימת רגשות שהם מפתח לאיזון שלנו. היה מעניין לראות איך נמצאנו נחנקות כששכחנו להאמין בעצמנו, היה מרתק לחוות את העבודה הרגשית בעקבות הזיהוי. תהליך  שמאפשר שיחרור רגשי ופיזי, לעיתים מידי...
גם את יכולה לקבל את המידע, גם את יכולה להוביל "איזון חיים", טכניקה עדינה ומדוייקת כמו לייזר, שמאפשרת לנו לאתר ולשחרר חסימות אנרגטיות ופיזיות. בואי אל מרחב האהבה שלי ורכשי כלי עוצמתי לשינוי מציאות: בסדנא תלמדי לתקשר עם חוכמת הגוף הגבוהה, לקבל מידע ולייצר שינוי גם ממרחק....
סרט על השיטה- כאן, מידע נוסף על הסדנא- כאן,  אפשר להגיע למפגשי איזון קבוצתיים או לסשנים אישיים.  קבוצת הפייסבוק 
לפרטים: אורנה- 054-5957227 


במדור 'בגלל הרוח' של 'לאשה' גליון מאי 2014, זכיתי לאייטם יפה. מצרפת את האייטם סרוק וכן קישור לטקסט עצמו באופן שהופך אותו קל יותר לקריאה- מוזמנות לקרוא, להבין וכמובן להצטרף - למתאזנות של יום ראשון, למתאזנות של יום שלישי ו/או ליזום אירועים של איזון קבוצתי ולזמן אותי. אני באה וכולנו מרוויחות :)

שאקטי קיץ 2014 הסתיימה. אני בהודיה גדולה על התהליכים שעברנו - בראש ובראשונה על כך שרקדתי שם באופן שלם ומלא עם הרוח, חקרתי נפרדות ואחדות, אין מקום ויש מקום והתמסרות מוחלטת. לשיא חוויית הנפרדות הגעתי (נו טוב, לא חייבים לפרט) ואילו שיא האחדות היה עם רונית נשר בסדנת השפע, שם הרגשתי כמה אני סומכת עליה ועלי, איך כל אחת מאיתנו יכולה לבד ועד כמה אנחנו מתוגמלות מה- יחד, הרגשתי שהזרועות שלי נפרשות לצדדים ואני דואה עם ועל הרוח. דיברנו על האפשרות לבחור מנטור להגשמה (מישהו שאנחנו מעריכות את פועלו) ולהזמין אותו לתה (שיחת ייעוץ דמיונית ועניינית). הרוח בחרה בשבילנו את המילים: חושניות, הנאה ו- דרינק, כמפתח להגשמת השפע בחיינו. הדרינק- משל לשתייה עם המנטור ומשל להרמת כוס ל- חיים. משהו שנענה לחיים שמבקשים שנאמר להם 'כן' ונחיה אותם במלואם. המשכנו בטקס שיחרור וקבלה תוך שימוש בכרטיסים האנרגטיים של המרכבה (מבית היוצר של ג'ף לוין ואיזון חיים). הסדנא הסתיימה בברכות שפע ואהבה. התמונה היתה בהירה: "גן העדן הוא כאן" והנשים יצאו מחוייכות ושמחות אל מרחב השאקטי, אהובות כפי שאהבנו אנחנו זו את זו וכל אחת שאמרה 'כן'.
אחרי השאקטי צללתי לתהום, דלקת גרון וריאות, חום ושינה ימים על ימים. התמסרתי לתשישות. ידעתי שהגוף שלי מלמד אותי לעצור וש- כן- גם כאן זה גן העדן. אני עדיין בהתמסרות, הילוך נמוך, הקשבה לגוף שמבקש לישון ולנוח ולהתלטף. תודה לך אורנה שאת מלמדת אותי להתמסר לעדנה של הרגע, מסכימה לחוות את הדחייה שלי כשאני פוחדת להתמסר להנאה (מה יהיה, הרי יש כאלו שלא נהנות. גם בשאקטי כל פעם שנהנתי מיד דאגתי למה שאולי צריך לדאוג לו...)
אני מתבוננת. לומדת מכל רגע. עושה בחירות חדשות:
1. הבחירה להתענג על הרגע הזה
2. הבחירה לוותר על האשמה בגלל שאני מתענגת, לאכול כשאני צריכה בלי קשר לילדים רעבים באפריקה ולנוח כשאני צריכה בלי קשר לאלו שנורא מתאמצות. זו בחירה להקשיב לי ואולי זו בחירה להקשיב בכלל
3. בחירה להתיידד עם הגוף, להקשיב לו באמת. אני כותבת וקצת נבהלת כי יכול להיות שיש לגוף הרבה צרכים ומה עם הצורך לעשות... מחייכת עלי. מזמינה את כולנו לבחון להקשיב לצרכים שלנו, אולי הם לא כל כך רבים כמו שנדמה לנו כשאנחנו בוחרות להתעלם. בואו ננסה.

מזמינה אתכן להזכיר לי לנוח, להזכיר לי להקשיב לי, לכבד אותי. מזמינה אתכן להזכר גם; שאתן חשובות ויפות ונפלאות וראויות מאוד, לתשומת הלב שלכן. ראויות לכלול מנוחה בכל עשייה כחלק מתוכנית האם, ראויות ליהנות מהחיים.  אהבה רבה לכן. להתראות בקרוב

סדנת בודי-ספין הקרובה 4-6/9 - שלושה ימים וניסים מתרחשים, שלושה ימים של חסד.