אור, זו תודעה חיה והיא חיה בכל אחד מאיתנו כגוף ידע וכאיכות מרפאה, מרחיבה ומאחדת. כאן היא מציעה לנו לחבר את כל המאורות שאנחנו לטובתנו הנעלה. תודעת אור מתייחסת לידע הקיים בבנק הידע האנושי ומנחה אותנו איך לעבוד איתו. היא משתמשת בטכניקות שונות בהתאם לטובתנו ולנגישות שלהן עבורנו. אני מביאה פנימה את 'איזון חיים' ככלי מרכזי ואת תודעת אקסס ואת ב.ס.ט ואת המסע ואת ואת ואת וכל אחד שמצטרף מביא את ארגז הידע שלו ומקבל עידוד לשלוף משם את הידע בהתאם לדיוקו של זמן. ב'תודעת אור' אנחנו עוברים תהליך שמכוון מלמעלה, עוזר לנו לפנות דרך לרצון הגבוה שלנו ועוזר לנו להניע הגשמה.

אני מקיימת מפגשי 'תודעת אור' אישיים וקבוצתיים. מכווננת לפתיחת קבוצה שתעבוד עם 'תודעת אור' בדרך להגשמה. דוגמא לתהליך תודעת אור אישי: הגיעה כי דיכאון והריון שמבושש לבוא. משפט הפתיחה מגיע מתודעת אקסס: מה האפשרויות האינסופיות שלי ל.... את ההשלמה היה עלינו לגלות לבד. עוזרים לנו עם רשימת ההגשמות מ'איזון חיים' ועולה הצירוף: מודעות רוחנית. הבחורה לא מקורבת לענייני רוחניות, במקרה הגיעה אלי, תוהה למה מודעות רוחנית... מתחבר לנו המשפט: "מה האפשרויות האינסופיות שלי להשתמש במודעות רוחנית כדי לאפשר לי לחיות מתוך שמחה." מבחן השריר מאשר. 

עוברות לשיטת B.E.S.T נראה שהבחורה לא נוכחת (כלומר לא באמת נמצאת בגוף שלה וכאן ועכשיו). מדוע? עולה המילה דאגה. היא צוחקת:" אני דואגת כרונית" אנחנו מדברות קצת על חוסר התכליתיות של דאגה (או שיש מה לעשות ואז יש לעשות אותו או שאין מה לעשות וגם אז מיותר לדאוג כי אין ממילא מה לעשות, רק לנשום ולחיות). מנגד עולות שתי מילים שמחזירות אותה לנוכחות: רוך (כי ממש אין רוך בדאגה אינסופית) ו-אמון. כשאנחנו באמון אנחנו יכולות לשחרר דאגה (זה המקום שיודע שהכל דאוג גם מבלי שאנחנו נדאג...). 

עוברות ל'איזון חיים' עולה ארכיטיפ לאיזון - החוקרת. שוב צוחקת: אני חוקרת בנשמתי, זו העבודה שלי וגם, גם קצת מוגזם אצלי, איך שאני קמה אני בודקת אם כולם בריאים וחוקרת כל סימן קטן מתוך מחשבה שדברים רעים יכולים להתפתח", אנחנו נזכרות במשפט מי שמחפש מוצא וגם מה שמפחיד אותך מתקרב אלייך... מקבלות מידע נוסף: "פחד להחליט החלטות ופחד שלא ידאגו לי." היא מזדהה. קשה לי להחליט, שואלת את כולם... פחד שלא ידאגו לי מזכיר לנו את ההנחיה מההתחלה: לשחרר דאגה ליקום ולהישאר באמונה. עולה גיל ארבע ואיתו אין זיכרון- המילים מתחברות יחד להגיון סיפורי כלשהו שניתן לנחש, אבל אנחנו לא מתעכבות עליו, חוזרת לרגעים של חקירה וחפירה מהתקופה הנוכחית. נחווית מועקה. מערכת העצבים מתגלה כמקום שמחזיק את האיזון. אנחנו עוברות מתחושת המתח והמועקה אל בחירה.
הרבה" לא יודעת" היא אומרת כי רגילה לשאול אחרים ולהתייעץ על הכל. הפעם לבד:" בוחרת לעשות רק מה שאני רוצה" היא אומרת וזה מתדייק למשפט: "אני בוחרת לדעת מה אני רוצה, להקשיב לי ולפעול בהתאם". קיבלנו אישור אבל משהו נוסף נדרש:" לא יודעת". "את מוכנה לשחרר את כל שאת יודעת ומסתירה מעצמך או מכחישה שאת יודעת?" היא אומרת כן ואנחנו מגיעות לבחירה להיות רכה עם עצמה ובאמון מלא בעצמה וביקום. נשימה עמוקה נכנסת.
מה את מקבלת? "לא יודעת. "טוב. זה בגלל שאת מנסה לתת תשובות מהראש, אבל, הראש רוצה לשמר את הקיים. הוא רגיל ליצור עוד מאותו דבר.... אז מה את מרגישה?" "רגיעה" היא אומרת וכך מתוך רגיעה אנחנו מסתכלות לתוך חייה ורואות שנדרש שינוי במקום העבודה ובמגורים כי למרות שהם נראים ממש מצויין (בעיקר כי היא משתדלת שלא להקשיב לחריקות), עדיין נוצרת אצלה מועקה קבועה וההריון מסרב להגיע. "תאלצי לקחת אחריות על חייך ולדייק אותם", אני אומרת והיא מבינה. בדיקת השריר מראה שאין בעיה פיזית עם הריון, אבל נדרשת שמחת חיים, נדרש דיוק בחוויית החיים. שיעורי הבית היו: רומנטיקה. כדי שתהיה רכה עם עצמה ומפרגנת. כמובן שעליה לדייק את עבודתה ואת המגורים. הלכה מחייכת.
מרתון רציני עברה כאן מחוסר מודעות למודעות, מהזדקקות לאישור חיצוני ל-הכרה בידיעה הפנימית. מרתון רציני. עכשיו תורה לחיות, לעשות, להיות, למדוט, לבחור בחירות מייטיבות.... מפגש ששקול לשנת לימודים בתחום הרוח. תודעת אור במייטבה....
כך וגם אחרת מתקיימים המפגשים הקבוצתיים, אנחנו קוראים לתודעה להתייצב לטובת יצירת מציאות מייטיבה. אנחנו רותמים את היכולות של כולנו וכל מפגש הוא חגיגה מופלאה.
מגיעה לך קבוצה שכזו לתמיכה בתקופה הקרובה (ואולי תמיד?) בוא/י.
הצטרפי לקבוצת 'תודעת אור' ונחגוג חיים, יחד.
פרטים והרשמה: נירית 054-6968702