הדרואידים. המידע לקוח מהאתר תרבויות עולמי 

מעמד הכהונה ברוב החברות הקלטיות היה מאויש ע"י הדרואידים, מאחר שהדרואידיזם הייתה האמונה השלטת ברוב החברות הקלטיות. הדרואידים קישרו בין הקלטים לאליהם הרבים. תפקידם לא היה רק טקסי: הם פעלו בתחומים נוספים בקהילה כמו משפט, ייעוץ למלך, הוראה, פילוסופיה ומדע.
מקור השם דרואיד הוא מהמילה הקלטית derwos שמשמעותה "אמת" (שנשמע כמו dru שפירושו עץ) או מצירוף המילים הקלטיות "dru-" שפירושו עץ (ונשמע כמו derwos - אמת) , בעיקר עץ אלון, ו"wid- " שמשמעותו לדעת, כך באופן מילולי "אלו אשר ידעו את עץ האלון" באירית המודרנית המושג druadh קיבל משמעות של מכשף.
הדרואיד היה שאמן, כהן, משורר, פילוסוף, שופט, ונביא. החניכה שלו כללה מספר שלבי ביניים . וביניהם לימוד להיות משורר חורז – ברד. מהלך הלימודים של ברד אירי כלל: צורות חרוזים, חיבור, חזרה על סיפורים, לימוד דקדוק, אוגהם, פילוסופיה וחוק, במשך 7 שנים, ו7 שנים נוספות ללימודים יותר ספציפיים.
הדרואיד יכל, למשל, לרכוש את הידע של לימוד לחשים, ניחושים, וכל עסקי הקסמים. כל דרואיד היה גם ברד, אך לא כל ברד היה דרואיד.
היו דרואידים והיו ברדים
תפקידו של הברד היה לדעת בעל פה את ההיסטוריה של העם, הארץ, והגזע. להחזיק את המהות של האומה, ולספר על כך לאנשים ולמלך. הוא מזכיר שבועות שנשבעו, קרבות שנוצחו, אירועים יוצאי דופן. הוא מזכיר את הקשר של השבט לקדושה של האדמה, להרים ולמעיינות, לנהרות וגבעות, וכן את פולחן החיים הנסתרים שבטבע, בחיות, וכן את פולחן האבות.
מהמסורת הברדית נשארו לנו כתבים עתיקים בוולס ובאירלנד, שהראשונים שביניהם באירלנד הם מהמאה ה12, אך הם מסתמכים על מקורות בני מאות שנים. המקורות הוולשים הם החל מהמאה ה6.
כשהרומאים כבשו את אנגליה הם הרשו לברדים להמשיך במסורת שלהם, אבל נלחמו מלחמת חורמה בדרואידים. הסיבה הייתה שהדרואידים נתפשו כאיום והברדים לא. ולכן, חלק גדול מהחוכמה הדרואידית הוחבא בתוך השירים והסיפורים של הברדים. ונמצא שם עד היום. בתי ספר הברדים המשיכו להתקיים באירלנד עד המאה ה17!
הרומאים מתארים את הדרואידים כעילית משכילה המשפיעה בחברה בפוליטיקה, משפט, פילוסופיה, היסטוריה, לימוד, ריפוי וקסם, וטקסים דתיים.
הראשון שמשתמש במילה דרואיד הוא יוליוס קיסר. יש אומרים שהמילה באה מהשילוב בין המילה דרואי, שמשמעה בשפות אירופאיות רבות: אלון, והמילה וויד, שבשורש ההודואירופי שלה משמעה חוכמה. הדרואידים, אם כן, הם אלו המחזיקים בחוכמת האלון.
יוליוס קיסר אומר שהמרכז של הלימוד הדרואידי הוא באנגליה, וששם מקור הפילוסופיה והטקס הדתי. התרבות הקלטית מקורה בשבטים שהגיעו במקור מערבות אוקראינה ואסיה, ויותר מאוחר התפשטו ממרכז מזרח אירופה למעשה לכל השטחים של אירופה הלא מיושבים וגם לטורקיה.
אם המקור של הרוחניות של הדרואידים הוא מאנגליה, משמע שמקור זה איננו קשור ישירות לקלטים, ואולי היה אף קדום יותר להתיישבות שלהם בבריטניה. יש מסורות רוחניות הקושרות, לכן, את החוכמה הדרואידית לחוכמה של אטלנטיס, מה גם שמעגלי האבנים והשרידים המגאליטים המרשימים בבריטניה הם קדומים הרבה יותר לתרבות הקלטית.
הדרואידים מעולם לא כתבו את חוכמתם או אמונתם. זאת הייתה מסורת חיה המועברת בעל פה, ממורה לתלמיד, לאחר שנות חניכה ארוכות.
בשנת 70 לספירה, כשהשמידו הרומאים את בית המקדש בירושלים, הם עשו גם מאמץ נוסף וכבשו והשמידו את מרכז הפולחן הקלטי בוולס. מדוע? ומה הקשר בין הקלטים ליהדות?
דרואידים מודרניים.
ניסיונות מודרניים לשחזר את האמונה הדרואידית נקראים "נאו דרואידיזם".
גון אובריי היה האדם שגילה את מעגל האבן באווברי, וחוקר עתיקות ידוע. הוא היה קשור לחוגים של הדרואידים, והאמין שמעגלי האבן הללו קשורים לדרואידים. התלמיד שלו – גון טולנד, קרא לאסיפת דרואידים מכל רחבי האיים הבריטים וייסד את מסדר הדרואידים העתיק ביותר שעדיין קיים: "חורשת האם" בשנת 1717 ביום השוויון. באותה תקופה היה טענה שיש מסדר נוסף, סודי, ששמו "החורשה של הר אמאוס" באוקספורד, שאליו קשור היה אובריי. וויליאם סטוקלי, שהיה דמות חשובה בארכיאולוגיה הבריטית ובמיוחד בנושא מעגלי האבנים, היה היורש של טולנד בהנהגת המסדר הדרואידי. אותם אנשים האמינו שהדרואידיות העתיקה נשלחה על ידי אלוהים לאדמה בכדי להכין את הקרקע להופעת ישו והנצרות. הדרואידיות, לפי טענתם, התרכזה בפולחן אל אחד, מונותיאיסטי, שיוצג על ידי עקרון האור, המגולם בשמש.
ב1834 המסדר של חורשת האם התפצל למסדר המאוחד העתיק של הדרואידים, והמסדר העתיק של הדרואידים. שני המסדרים קיימים עד היום.
הדבר הראשון בדרואידיות הוא בניית מזבח, מקדש, מקום מקודש, יכול להיות שזה מקום מסוים בבית, או בחוץ בגינה, שמוקדש לאלוהות זו או אחרת, או לכוח זה או אחר. בדמנהור שבאיטליה ישנם דוגמאות יפות לכך, מזבח בנוי ועליו גביע מוקדש ליסוד האדמה, בכל קהילה ברחבי העמק יש ליד הבית מזבח, שהוא בדרך כלל במה קטנה על כמה אבנים, ועליו מנחה לכוחות האלוהיים. בכל שדה שמעבדים אותו למשל, בקצה השדה ישנו כמו שולחן מוגבה ועליו מנחה לאלי השדה, וכו'...
העניין הוא לגדור מקום מקודש וזמן מקודש. לקחת אחד מהצדפים המונחים על החוף. ולהתייחס אליו, לחוש אותו, לקדש אותו, הצדף הוא מתנתו של האלוהים לנו, של הטבע לנו. ההתייחסות שלנו, ההתפעמות שלנו, ההתפעלות שלנו היא מתנה בחזרה. הגידור מאפשר לנו לעשות את זה.
המקום המקודש הוא פעמים רבות מעגל. המעגל יכול להיות מצויר בשמיים, בעננים, בעצים, על האדמה. מפורסמים ביותר הם מעגלי האבנים. המעגל הוא אזור של שלווה ושל הרמוניה, אזור של קודש הנבדל מהחוץ. סביב המעגל יש בדרך כלל תנועה נגד כיוון השעון או עם כיוון השעון, המעגל הוא השמיים ותנועת הכוכבים והשמש והירח בשמיים.
המעגל פעמים רבות נטען, מקודש בעזרת פולחנים, קטורת, מים מקודשים, צלילים. לפעמים אף עם אש. במעגל האלמנט החמישי, הרוח, מופעל, מכיוון שהמעגל מכיל את ארבעת האלמנטים, ארבעת הכיוונים, מכיל הכול, ולא נותר אלא לפנות כלפי מעלה, לשמיים.
דוגמא יפה למעגלים יש בדמנהור, שם יש מעגלי אבנים רבי שטח ביערות. המעגלים מורכבים מאבנים קטנות צבועות בכל מיני צבעים, והם כמו שבילים מעוגלים בספיראלות. האנשים מוזמנים ללכת בתוכם, כשלכל מעגל אמורה להיות השפעה אחרת. אז אתה מתחיל בקצהו של כזה מעגל ומתחיל ללכת בספיראלה, בשביל,כלפי מרכזו. ההרגשה בהליכה בכזה מעגל היא מאד מיוחד, ואתה כמו פוגש את עצמך, לאחר כמה דקות במרכז, ואז מסתובב, ויוצא החוצה. למיותר לציין שההליכה היא בקצב איטי. אנשים שונים שעשו את התרגול הזה הרגישו דגדוג בקצות אצבעותיהם ובכפות הידיים, ואף בראש.
רוב המעגלים בעבודה הדרואידית בבריטניה עובדים עם 4 היסודות באותם מקומות במעגל: אדמה בצפון, אוויר במזרח, אש בדרום, ומים במערב.
החורשה הפנימית והחיצונית:
חורשה היא סמל למשכן האלים, בחורשה היו מקדשים פאגאניים קדומים, בחורשה גר בתקופת רומי מלך האלון וחי שם כמו מלך, אלא שמפעם לפעם היה נשלח אליו קורא תיגר צעיר שניסה להרוג אותו, ואם הצליח בכך היה יורש את מקומו. זה מופיע בספר מפורסם על הדבקון הקדוש, החורשה והמקדש הוקדשו לדבקון הקדוש, סוג של מטפס שהוא משהוא של ביניים בין עץ לצמח. החורשה היא כמו עולם קסום בפני עצמו ששונה מהעולם שלנו. בנוסף לחורשה החיצונית ישנה גם חורשה פנימית, המופיעה באגדות שונות, והיא נמצאת בעולם מציאות אחר.
הכוהנים הדרואידים ניסו להתחבר למהות העצים, לתרגם את חוכמתם, יחד עם זאת בימי קדם עצים לא נחשבו תמיד לחברותיים, וחלק מהעבודה היה לרצות את רוח העצים, עצים יכלו לגרום לחוסר מנוחה, כפי שבא לידי ביטוי בסרט ובספר הנפלאים: שר הטבעות. עצים הם כמו שלוחות של האדמה, חיים עתיקים, שחלק מהם חיים שנים רבות יותר מבני האדם, ראו יותר, ויודעים יותר. מאגר של זיכרון וחוכמה.
תכנון קדוש:
הדרואידים טענו ליכולות בלתי רגילות שהם ירשו מהעולם העתיק, כמו, למשל, היכולת לעוף, להקים מתים, לשלוט במזג האוויר, לנדוד כשהם לא נראים, ולעבור דרך מחסומי הזמן.
במכללות שלהם של מדע, קסם ופילוסופיה, הם לימדו אסטרונומיה, אסטרולוגיה, גיאומטריה, מוזיקה ומתמטיקה. אלו שלמדו את הנושאים הללו יכלו לדעת את המימדים הפיזיים של כדור הארץ, של הגופים השמימיים, ואת הטבע של הכוחות הלא נראים ששולטים על תנועתם.
כשהיו מוכנים לחניכה הסופית, התלמיד עבר תהליך ארוך של הדרכה בעל פה, שמטרתה לבור את המוץ מהתבן.
השלב הראשון בתהליך החניכה כלל, לפי כל הדעות, ניסיון שיכול לגרום לפחד רב, של להיות לעולם אבוד בחושך החיצוני של החלל. ניסיון זה קרה בחדר או במערה חשוכים, תת קרקעיים, וסגורים. אלו שעמדו בניסיון נולדו לחיים חדשים.