_בניוזלטר "מי שכותב אותנו גאון" סיפרתי על שלב אחד מתוך תהליך הגשמה
סיפור קצר של איזון life Alignment
מי שלא קראה יכולה לקרוא -כאן
ובכן אנחנו במפגש חדש עם המופלאה. במפגש עולה המילה - הערכה,
כמילה שמבקשת שהדרך תיפתח לה...
החסימה בגוף המנטלי\ מחשבתי. אנחנו מגיעות לתקופת היותה סטודנטית לארכיטקטורה.
עולות המילים הטלת ספק ועיקביות -דהיינו הגיבורה שלנו מטילה ספק באופן עיקבי בכישרונה וביכולותיה.
מבחינתה הסביבה היא שהטילה ספק בעקביות בכישרונה וביכולותיה...
מסתבר שביקורות תכופות מהמרצים ומחברים גרמו לתחושת חוסר ערך.
עבדנו שם וחיזקנו את הסטודנטית ביציאה אל העולם.
איזון ראשון הסתיים.
בהמשכו של התהליך הגענו עם מילת המפתח שלנו- הערכה -
לחסימה בגוף הריגשי - הפעם נמצאנו חודש לפני השיחרור.
עלו הרגשות - פחד מחופש ופחד מאוטוריטה.
שני הרגשות משתקים את החיילת שאמורה לצאת להתמודד עם העולם שנראה גדול ומפחיד. 
שוב חיזקנו אותה ויצאנו עם משפט חדש:
"מתוקף הסמכות העצמית אני בוחרת ליצור בחופשיות ומתוך שמחה
 ולהעריך באופן עקבי את עצמי ואת יצירתי."
עלינו ל92% הגשמה ויהיה עלינו במפגש הבא לעבוד עם הערכה בחסימה שקיימת גם בגוף הפיזי.
נזהה מה עשה חוסר הערכה לגוף ונתקן גם שם...
מה משמעות התהליך? המוח שלנו שולח אותות החוצה.
כשאנחנו שרויים בספק לגבי עצמינו ולגבי יכולתינו, האותות הללו משודרים,
מבלי שנדע ונקלטים בסביבה. הסביבה מחזירה אלינו כמו הד את הספק שלנו.
לפיכך העבודה בטכניקות BEST וLife Alignment
נועדה לשנות את התפיסה העצמית לטובתנו הנעלה כך שהאותות שנשדר אל העולם
יחזירו אלינו בתמונת מראה את המציאות המתוקנת שאנחנו משדרים.
במהלך המפגש מקבלים משוב מהגוף באמצעות בדיקת שריר ורואים כיצד המתאזן מתחזק.
אנחנו מקבלים משוב מהחיים כי הדברים משתנים במהירות ובעוצמה
לפי יכולתינו להחזיק את האמונה החדשה.
מקסים לראות את השינוי שחל באנשים, מקסים לראות איך חולי מבריא ואיך עצב הופך לשמחה.
למה לא לימדו אותנו שכך הדברים עובדים....

_בשבועות האחרונים אני עובדת עם חדווה. הטכניקה המטאורית בה אנחנו עובדות היא שילוב של BEST  ו BAT(איזון הגוף).
היום היה מפגש מאוד מרגש.
הוא התחיל עם מחשבה חוזרת. המחשבה היתה : "אני לא אם מספיק טובה"
זה הפיל את כל המערכות.

ואז התבקשנו על ידי הגוף (דרך מבחן שרירים), להוסיף ארכיטיפ-
הגענו לארכיטיפ של אמא והתברר שחדווה נושאת דימוי של אם אידאלית.
כל פעם שהיא מתנהגת באנושיות ויש לה יותר ובעיקר פחות סבלנות כלפי ילדיה, היא מרגישה שכשלה.

אחרי הכל אמא אידאלית היא באמת אמא מהארכיטיפים וכך יוצא שחדווה כל הזמן בתחושת כישלון.
שאלתי אם היא מוכנה לשחרר את הארכיטיפ והיא הסכימה.
סלחנו לארכיטיפ ושיחררנו אותו מהשדה של חדווה ואז כשנראה שהכל מאחורינו ביקש הגוף לאזן: צלקות, רקמת חיבור ועוד שתי נקודות בגוף ונראה היה שהוא מתייחס לניתוח.
היה כזה? שאלתי
"כן." ענתה.
הסתבר שהלידה הראשונה היתה קיסרית וכבר כאן כשלה חדווה בלעמוד בארכיטיפ. הכישלון הזה עמד כל השנים בינה ובין הילד שנולד. אחריו הצליחה ללדת שתי לידות טבעיות ומעצימות אבל תחושת הכישלון היתה שם והסימן על הגוף היה גם הוא כדי להזכיר... (ומה הפלא שמערכת היחסים עם הילד ההוא הכי מורכבת????)
שוב מצאנו עצמינו עוברות תהליך סליחה ומשחררות את המעורבים, בעיקר את האיש והילד, מכל אכזבה או מועקה שנבעה מחוויית הלידה.
סיימנו בתמונות הורות אנושית ושמחה.
מאוד סקרנית לשמוע איך יעבור על חדווה השבוע הקרוב עם הילדים.
מאוד סקרנית לראות לאן אנחנו הולכות מכאן. הרפתקאה כל כך מרגשת ומדוייקת ומשחררת בדרך לבריאות אולטימטיבית.   ימים מלאי חסד

קריאה לשינוי!

תביעה ייצוגית כנגד הביטוח הלאומי, שהוגשה על ידי גלית גורא-עיני בנושא מענק לידה ליולדות ולילודים שנולדו בבית, מגיעה לדיון נוסף בבית הדין לעבודה בת"א ב22.5.11. אנשים שמוכנים לתמוך בתביעה וכן עיתונאים שמוכנים להירתם למאבק הציבורי, מוזמנים ליצור קשר עם גלית, לנכוח במקום ולסקר את הדיון.

גורא-עיני אשת תקשורת, ילדה את בנה הבכור ב-30/9/2009, כמו רבות אחרות קיבלה הודעה בה נאמר לה שאינה זכאית למענק לידה. החוק, המונע מענק לידה מיולדות וילודי בית, נוצר בשנות החמישים מטיעונים שתקפותם אולי עמדה להם אז ונועדו למנוע מנשים ללדת במעברות בתנאים שהמערכת הרפואית חשבה, מסכנים את בריאות היולדות והילודים. בדיונים ציבוריים של השנים האחרונות הובהר כי ההפליה פסולה וכי גם העובדה שחלק מהרופאים מאמינים עדיין כי מקום הלידה המתאים (להם) הוא בבית החולים, אינה מצדיק אפליה זו שפוגעת בזכות הבחירה של נשים, שהיא זכותן הטבעית וגוזלת מהילודים את זכותם לקבל את תמיכת המדינה בכיסוי צרכיהם הראשונים. למרות הדיון תומך השינוי בוועדה לקידום מעמד האישה מה-29.11.08, לא התקדמה חקיקה מתקנת בנושא עד כה.

ב- 21/12/10 – התנהל הדיון הראשון בתביעה כנגד הביטוח הלאומי בגין אפליה. את גורא-עיני מייצג בהתנדבות – האיש והאגדה- עו"ד שלומי פרידמן, שתומך בצורך להסדיר זכויות הילודות והילודים במדינה ישראל. גורא-עיני:" אין אני מוכנה להתייחס לדרישות המחייבות יולדות בית, על מנת לאפשר להן מענק לידה. דרישות אלו כמו החוק אינן רלוונטיות והן מייצגות אפליה מתמשכת שהגיע הזמן כי תתוקן." סיכומים בעניין הוגשו לבית הדין בסוף דצמבר 2010 ואליהם צורפה חוות דעתו הרפואית של ד"ר אבנר שיפטן, תומך נלהב בלידות בית.

ב-22/5/11 , ב-9:00 בבוקר מתקיים דיון נוסף בבית הדין לעבודה בתל-אביב בו יעיד ד"ר אבנר שיפטן. גורא-עיני, ונציגה מהמשרד של עו"ד שלומי פרידמן יהיו שם. אנשים שחופש הבחירה יקר להם ושאפליה זו אינה מקובלת עליהם, מוזמנים להצטרף לדיון, לרכז ולקיים עצרת מחאה מול בית הדין וכן לפנות לערוצי תקשורת ולוודא שאחת ולתמיד תתוקן האפליה כנגד יולדות וילודים.

לפרטים נוספים: גלית גורא-עיני, רדיו 88FM – 052-3986528

לטובת המתעניינים מצורף סיכום הדיון בכנסת מה29.11.08

צעד ענק לתיקון האפליה הקיימת בין יולדות בישראל –
המלצה להפרדה בין מקום הלידה למענק הלידה.
בדיון שנערך אתמול (29.11.08) בוועדה לקידום מעמד האישה הוצהרה בגלוי הכוונה להפריד בין מקום הלידה למענק הלידה, עוד נדונה בדיון האפשרות להעניק ליולדת מימון על שירותי ליווי בלידה גם כשזו מתקיימת מחוץ לבית החולים. הוסר האיום לפגיעה בפקודת המיילדות והוצעה לחברי הכנסת האמנה לטיפול אופטימאלי ביולדת ובילוד שחוברה והתקבלה על ידי ארגונים רבים וחשובים בעולם כדוגמת ארגון הבריאות העולמי, כבסיס לחקיקה מתקנת של חוק זכויות היולדת והילוד. נכחו בדיון והביעו תמיכה, חברות הכנסת נדיה חילו ואורית נוקד. חברת הכנסת ליה שמטוב יור' הוועדה שהגישה בעצמה הצעת תיקון לחוק מענק לידה סיכמה:"הוועדה דורשת לנתק את הקשר בין מקום הלידה לבין מענק הלידה; אין מקום לאפליה בין פרט לפרט בחברה הישראלית כשכלי האפליה הוא המוסד לביטוח לאומי."

30.7.08 

דיון בוועדה לקידום מעמד האישה קבע:

     "יבוטל הקשר בין מענק  הלידה למקום הלידה"      

בדיון שנערך בוועדה לקידום מעמד האישה היום, הוסכם בין הדוברים כי אין לקשור בין מענק לידה למקום הלידה. עוד נדרש הביטוח הלאומי לספק הסברים למגבלה ששם על יולדות בית להגיע לחדר לידה תוך 24 שעות מהלידה  ולהישאר 12 שעות בבית החולים על מנת לקבל את מענק הלידה. הסתבר שהגדרות אלו הן השאלה של פקידי המשרד מחקיקה אחרת ולא בהכרח רלוונטית.      ח"כ ליה שמטוב, יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, הבהירה : "הוועדה דורשת לנתק את הקשר בין מקום הלידה לבין מענק הלידה ; אין מקום לאפליה בין פרט לפרט בחברה הישראלית כשכלי האפליה הוא המוסד לביטוח לאומי."     

   הדיון זומן בעקבות מקרה בו נדרשו בני זוג שילדו בבית החולים לשלם עבור לידתם כיוון שעזבו את המקום פחות מ 12 שעות לאחר הלידה. במקביל הגיעה לידי חברי תנועת "נשים קוראות ללדת למען חופש בחירה בלידה" ההצעה של חברי סיעת "ישראל ביתנו" לתיקון חוק דמי אשפוז וחוק מענק לידה, אשר נועדה לאפשר מענק לידה לילודים ללא קשר למקום הלידה. הצעה דומה הוגשה בעבר ע"י חברת הכנסת אורית נוקד שנכחה בדיון והבטיחה לקדם את הנושא.   

    עו"ד יפעת מצנר משדולת הנשים, התייחסה לסוגיית הזכאות על סמך מקום התרחשות הלידה : "מחר יפגעו גם במי שלא עושה בדיקות גנטיות או מעקב הריון על פי פרוטוקול זה או אחר. צריך לשים לזה סוף". ח"כ נדיה חילו, הבהירה כי מדובר בזכותם הטבעית של יולדות וכי לא ייתכן שמקום הלידה יהווה מבחן זכאות: "כי אם כך, מדוע שלא ייתנו קבלת מענק הלידה ברמת ההכנסה, במצב המשפחתי ועוד".   

"תיקון זה יפסיק את המצב האבסורדי הקיים" אומר עו"ד שלומי פרידמן, מומחה לסוגיות הביטוח הלאומי: "כיום אישה אזרחית המדינה, משלמת מיסים בישראל, נוהגת על פי החוק - ולמרות זאת נענשת, מטורטרת ונקנסת כספית." המשפטנית דר' אומי לייסנר אשר עבודת הדוקטוראט שלה עוסקת במענקים סביב הלידה, טענה שמניעת מימון לידת הבית מונעת מנשים מעוטות יכולת לבחור באפשרות זו גם אם היא המועדפת והרצויה עבורן: "מדוע מענישים את הבוחרות ללדת מחוץ לבית החולים בכספן שלהן, דמי הביטוח ששילמו כל חייהן, על כך שבחירתן הייתה חוקית אך פחות מקובלת?...." כל הדוברים בדיון הסכימו כי המחקרים אינם מראים יתרון מובהק בשיעורי תמותה ותחלואה בקשר למקום הלידה. למרות זאת ציין דר' לוטן כי משרד הבריאות מצא לנכון להמליץ ליולדות ללדת דווקא בבית חולים.  דר' קרלוס רוזנברג, רופא נשים ומיילד מנע מהדיון לגלוש לעיסוק בבטיחותן של לידות במקום זה אוחר והבהיר שלא מערכת האמונות של  צד זה או אחר עומדת על הפרק אלא הרצון החופשי

וזכותו של אדם על גופו. עו"ד שלומי פרידמן שחשף את חולשתן של תקנות הביטוח הלאומי, הבהיר כי מדובר בשלושה סוגי תשלומים: מענק הלידה שכל יולדת זכאית לקבל, דמי אשפוז שמיועדים לבית החולים או דמי מיילדות שיינתן עבור הוצאות הלידה של אישה שבחרה ללדת מחוץ לבית החולים כפי שמתקיים במדינות נאורות בעולם דוגמת אנגליה והולנד. 

   פרופ' מרק גלזרמן מנהל חדר הלידה במרכז הרפואי בילינסון וד"ר רחל אדטו, חברת הנהלת המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים, ציינו כי עלותן הכללית של הלידות גבוהה מסך 8000 הש"ח שמשולם לבית החולים עבור כל לידה. עלותה של לידה רגילה ללא התערבויות קטנה מהסכום הנוכחי אולם בית החולים משתמש בדמי האשפוז לצורך סיבסוד צולב של יולדות שעוברות ניתוחים וילודים או פגים שמטופלים לאורך זמן. טיעון זה נועד להסביר מדוע אין הכסף מגיע ליולדת ומדוע בית החולים זקוק לכל סכום של דמי אשפוז. "לא זה מה שגורם לנו לעודד לידות בבית החולים" טענה דר' רחל אדטו מנהלת מחלקת יולדות בשערי צדק. עם זאת אין להתעלם מהעובדה שהמדינה מממנת ניתוחים קיסריים על פי רצונן של נשים גם ללא הצדקה רפואית, האין זה מכיוון ששטח זה נמצא בידי רופאים ובתחום בית החולים?... דבי גדל בר, נציגת אירגון המיילדות מציגה אספקט נוסף בסוגיה זו: "אנשים זכאים לבחור לעבור פעולה כירורגית במוסדות פרטיים וקופות החולים משתתפות חלקית במימון העלויות. מסתבר שניתן לגזור עלות אשפוז וטיפול באופן נפרד. מדוע אם כן לא להתנהל באופן זהה עם הלידות?"פתרון כלכלי אפשרי מציעה הגב' רות דייויס שתביעתה לקבל מענק לידה הועברה מבית המשפט לידי המחוקק ומחכה עדיין להתייחסות (כבר 12 שנה). דייויס טוענת כי, מאחר ועלות לידה חוץ אשפוזית נמוכה מזו שבבית החולים הרי שגם אם תקבל יולדת הבית סכום שיכסה עלות מיילדת ואפילו ביקור רופא לאחר הלידה, עדיין יישאר סכום כסף שהמדינה יכולה להעביר לחברה מבטחת ואו לבית חולים מגבה.

    בדיון עלה ספק ביכולתם של בתי החולים בישראל כיום לספק שירות אופטימלי ללידות. מספר הלידות עולה, בעוד מספר המיילדות לא עולה בהתאמה, פרוטוקולים נוקשים, לעיתים גוררים התערבויות וסיבוכים נוספים וכנ"ל הרפואה המגננתית. "נראה כי טראומה בלידה ראשונה בבית החולים לעיתים מביאה נשים לבחור בלידת בית." אומרת עוד' מצנר. "מספר מיילדות הבית גדל מ-6 ל16 בחמש שנים" אומרת מיכל בונשטיין מיילדת ונציגת אירגון מיילדות הבית: "נתון המעיד על מספר דורשות השירות ההולך וגדל." נתונים ממרכזי לידה של שיבא ולניאדו מספרים על נשים שמוכנות לשלם עבור חווית לידה מייטבית, באווירה ביתית "כמיילדת 25 שנה אני יודעת שתמיכה אופטימלית מגדילה את הסיכוי ללידה ללא התערבות שכן מערך ההורמונלי של האשה, מגיב להתרחשות סביבה." אומרת בונשטיין: " 20-30% ניתוחים קיסריים בבתי חולים מעלים תהייה באשר לניהול הלידה במוסדות הרפואיים."

    על מנת להביא להטבה בתנאים עבור נשים ללא קשר למקום הלידה הציעה, יפעת כהן מאיר, נציגת התנועה "נשים קוראות ללדת למען חופש בחירה בלידה", את האמנה הבינלאומית למען היולדת והילוד (IMBCIׂ) שהתגבשה

בידי הגופים הבריאותיים המרכזיים בעולם כמו ארגון הבריאות העולמי, ומבוססת על מסמכים רבים המגובים כולם במיטב המחקרים העדכניים. המסמך מעודד בין היתר הקמת מרכזי לידה (שהוכחו כמקדמי בריאות), ממליץ על אישור בחירת מלווי הלידה על פי רצון היולדת, בחירת תנוחת לידה, מימוש הזכות להשאיר תינוקות עם אימותיהם ועוד. כהן מאיר:"אנחנו קוראים לחברי הכנסת לסייע באימוץ עקרונות אמנה חשובה זו ולהמשיך בתהליך יסודי של שינוי מהותי על ידי הפיכת ההמלצות להצעת חוק זכויות היולדת והילוד".  נקודה נוספת שעלתה בדיון הוועדה היא הצעת חוק שהוגשה לאחרונה לכנסת - חוק סיעוד חדש ובו המלצה לבטל את פקודת המיילדות. המלצה זו פוגעת באוטונומיה של המיילדות המאפשרת להן כיום להעניק טיפול מלא ליולדת מבלי להיזקק לאישור רופא וככזו פוגעת בחופש הבחירה של היולדת בישראל. בדיון הבוקר הוסר איום זה בהצהרה חגיגית של הגב' שושי ריבה, האחות הראשית של משרד הבריאות שטענה כי הסעיף הוצא מהצעת החוק עוד בטרם הוגשה לקריאה טרומית בכנסת. "אני שמחה וגאה בדיון שהתקיים היום" אומרת נירית שפירא, ממובילות התנועה  למען חופש בחירה בלידה: "לראשונה נראה כי התחיל תהליך תיקון האפליה ארוכת השנים. אנו מאמינים כי בשלה השעה לשינוי וכי הדיון היום הוא סימן להתעוררות של הציבור ושל חברי הכנסת לפעילות למען הטבת המיילדות בישראל." 

לידה היא לא מחלה,

זכותה של אישה ללדת כרצונה, בחופשיות, בסביבה אוהדת ותומכת – היא זכות בסיסית, 

זכותן של נשים ללדת ושל תינוקות להיוולד בלידות מעצימות, בהן טובתם ובריאותם הפיזית והנפשית   עומדת מעל לכל.           

הגיעה העת לשינוי  -  למעננו ולמען הדורות הבאים. צעד ענק לתיקון האפליה הקיימת בין יולדות בישראל -המלצה להפרדה בין מקום הלידה למענק הלידה.